הקשר עם ההורים שלנו

• לראות אחרים כמחממי לב ומלבבים
• איך זה מדיטציה יכול ללחוץ על כפתורים
• מדיטציות אלו מועילות בריפוי מערכת היחסים שלנו עם הורינו

הבית השביעי,

בקיצור, אני אציע ישירות ובעקיפין
כל תועלת ואושר לכל היצורים, האמהות שלי
אני אתאמן בסתר לקחת על עצמי
כל מעשיהם וסבלם המזיקים.

"בקצרה." זו המהות.

"אני אציע במישרין ובעקיפין כל תועלת ואושר לכל היצורים, האמהות שלי."

לראות בישויות חיות כהורים שלנו, במיוחד האמהות שלנו, ולפתח ראייה שלהן כמחממות לב ומלבבות, להרגיש קרובות אליהן כי הן טיפלו בנו - לא רק בחיים האלה, אלא בהרבה מאוד חיים קודמים.

עושה את החלק הזה של מדיטציה, לראות יצורים חיים כאמהות שלנו, עבור אנשים במערב לפעמים זה לוחץ על כפתורים. לפעמים גם במזרח. אבל אנשים במזרח באמת גדלים להיות אסירי תודה יותר להוריהם. בעוד שאנחנו לא בהכרח גדלים כך במערב.

הם אומרים שאם יש לך בעיה עם ההורים שלך, ורואה ביצורים חיים כהורים שלך ורואה בהם חביבים, אם זה מעורר הרבה בלבול במוח שלך, אז תחשוב על מי זה היה שגידל אותך ומי שטיפל ממך כשהיית צעיר, בין אם זה היה קרוב משפחה אחר, או מטפל כלשהו, ​​או מי שזה לא היה.

ואני חושב שבסופו של דבר זה טוב להיות מסוגל להתמקד גם בהורים שלנו, כי כשנוכל לראות את טוב לבם, אז זה יעזור לנו להחלים מכל מה שקרה כשהיינו צעירים שהפריע לנו. בעוד שאם אנו תמיד מחזיקים בהשקפה זו על הורינו כעל רעה, ועל כל הניתוקים שלנו כנובעים מהם, אז אני חושב שזה משפיע לרעה על שארית חיינו. במיוחד עבור אנשים שהופכים להורים בעצמם, אם הם מרגישים כך לגבי הוריהם, אז הם סוג של מגדירים את הילדים שלהם להרגיש כך כלפיהם.

אני חושב שזה מאוד מועיל, באמת, להסתכל על מצב ההורים שלנו ולהבין שהם עשו כמיטב יכולתם. לא משנה מה היה המצב, בהתחשב ביכולותיהם, הם עשו כמיטב יכולתם. ושלא לכולם היו יכולות פנטסטיות, או מצבים טובים כשהם מגדלים משפחות. יש אנשים, אתם מקימים משפחה ואתם חולים. אמי חלתה בסרטן כשהייתי ילדה צעירה, ובכל זאת היא גידלה שני ילדים. לאנשים אחרים יש בעיות כלכליות כשהם מגדלים ילדים צעירים. אנשים אחרים נמצאים באזורי מלחמה. אנשים אחרים הם פליטים. אנשים אחרים עצמם הגיעו ממשפחות שנפגעו מאוד. אז במקום לצפות מההורים שלנו להיות מושלמים (מה שזה לא אומר), שבאמת יראו שהם עשו כמיטב יכולתם. והשורה התחתונה היא שיש לנו את שלנו גוּף, שהוא הבסיס לחיים אנושיים יקרים אלה, שנותנים לנו את ההזדמנות לתרגל דהרמה, יש לנו את זה בגלל ההורים שלנו. וגם אם הם לא יכלו לטפל בנו, הם דאגו שמישהו אחר יוכל. איך אנחנו יודעים את זה? כי אנחנו חיים היום. וכשהיינו קטנים אי אפשר היה לנו לדאוג לעצמנו. מישהו חייב. אז רק כשראיתי את זה, אכן גדלנו מוקפים באנשים שאכפת להם מאיתנו. וכמו שאמרתי, גם אם ההורים שלנו לא יכולים להיות המטפלים העיקריים, הם דאגו שיהיה לנו מישהו שיאכיל אותנו וידאג לנו, וישמור עלינו בריאים.

אני חושב שזה חשוב. ולראות באמת את טוב הלב של ההורים שלנו. כי אני חושב שזה לא קל לגדל ילדים. אמא שלי תמיד הייתה אומרת, "חכה עד שיהיו לך ילדים, אז תראה מה עברתי." אז לא היה לי. אבל רק לראות ולשמוע סיפורים מהורים, זו עבודה קשה לגדל ילד. וכך באמת לתת להם קרדיט על כל מה שהם עשו.

אני אומר את זה כי לפני כמה שנים הלכתי לכנס בסיאטל, אחד מהכנסים האלה של "הילד הפנימי". הוזמנתי לדבר במפגש פריצה במהלכו. אז הלכתי לישיבת המליאה, והיה הבחור הזה שם צעד על הבמה, והדבר הגדול שלו היה איך אביו הבטיח לקחת אותו למשחק כשהוא היה צעיר, ואביו מעולם לא לקח אותו למשחק, ו הוא הרגיש כאילו רימו אותו מילדות, ולאביו לא היה אכפת... ועוד ועוד ועוד ועוד. הם שילמו לבחור הזה. וחשבתי, "אלוהים אדירים. בגלל שהוא לא הולך למשחק, הוא נושא את כל זה איתו. וואו. קצת תן לאבא שלך הפסקה. זה רק משחק כדור".

אני אומר את זה כי לפעמים... התרבות שלנו היא תרבות של התמקדות בעצמנו, ולראות איך רימו אותנו מתוך חינוך מושלם. אבל למי אי פעם היה חינוך מושלם? ולמי היו הורים מושלמים?

תן להורים שלנו קרדיט על מה שהם כן עשו, למרות שהיו הרבה דברים אחרים שקרו, כי היי, אנחנו בסמסרה.

אני גם חושב על ג'רוויס מאסטרס, שהוא אסיר הנידון למוות. דבר על חינוך משפחתי, אלוהים אדירים. שני הוריו היו על סמים. לילדים לרוב לא היה מספיק אוכל לאכול. ואמא שלו לפעמים מכה את הילדים. אביו עשה הרבה. יום אחד האב חזר הביתה והיכה את האם, והאם, כשהיא ידעה שהוא נכנס, היא דחפה את הילדים מתחת למיטה כדי שהאב ירביץ לה ויחסוך על הילדים. ויום אחד ג'רוויס - שהפך לבודהיסט - כששמע את אמא שלו מתה, והוא התחיל לדבר עם החבר'ה האחרים על טוב ליבה של אמו, ואחד מהם אמר, "היי, חשבתי שאמא שלך על סמים הזניח אותך." והוא אמר, "כן, אבל היא עדיין הייתה מאוד נחמדה" וציטט את התקרית הזו שבה היא עצמה קיבלה על עצמה מכות מהאב והצילה את הילדים מזה. אז חשבתי, "אלוהים אדירים, אם מישהו הנידון למוות יכול לראות את עצמו כמקבל חסד מהוריו במשפחה כזו, אז זה אמור להיות אפשרי גם עבור כולנו."

ואתה יכול לראות שכשאתה מגיע לזה, אז הלב שלך מתרכך, ויש שם הרבה סליחה, שלדעתי היא מאוד מועילה, ונחוצה מאוד.

זה מדבר על שתי מילים בפסוק. למילים האחרות נגיע בפעם הבאה.