להחזיק אחרים כעליון

• כיבוד יצורים אחרים, ונקודות המבט שלהם
• להיות מודעים לאופן שבו המעשים שלנו משפיעים על אחרים
• קשר להתפתחויות של השימוע בקוואנו

פסוק 2. איזה פסוק יש עכשיו בזמן שכל העניין הזה עם אישור קאוואנו מתרחש. הקשיבו לפסוק הזה מתוך מחשבה, ואחרי שצפיתם במה שהתרחש אתמול בסנאט.

בכל פעם שאני עם אחרים
אני אתאמן לראות את עצמי
הכי נמוך מכולם,
ומעומק ליבי
אני אחזיק בכבוד אחרים כעליון.

האם ראינו משהו מזה בעדותו של קבאנו אתמול? אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה דברים יהיו שונים אם הייתה לכם בעיה כזו...

כשזה אומר, "אני אתאמן לראות את עצמי כנמוך מכולם", זה לא אומר שאתה מוותר ואתה נכנע, ואתה אומר שאתה כלום, ואתה לא מציג את עצמך נופים או תטפל בעצמך נופים. זה אומר שאתה לא שולט בדברים ומנתק אנשים אחרים עם הכוח הזה שאתה הולך לנצח לא משנה מה זה מתגלגל על ​​אנשים אחרים. אנחנו שומעים "רואה את עצמי כנמוך מכולם" ואנחנו חושבים שאנחנו רק דברים קטנים ביישנים, אנחנו אף פעם לא אומרים כלום. זה לא אומר את זה. אבל כשאתה רואה - במיוחד כפי שראינו אתמול בסנאט - סוג כזה של התנהגות, זה מה שזה מדבר על איזון וניטרול, כך שבלב שלנו יש לנו כבוד אמיתי ליצורים חיים אחרים, וזה (במקרה של מה שקורה לנו עכשיו), שיש לנו כבוד למדינה, יש לנו כבוד למוסדות שלנו. מה שקורה עכשיו, איפה שאנשים לא רואים את עצמם כנמוכים מכולם, מנתקים זה את זה, לא עונים לשאלות, מעורבים בהתקפות מפלגתיים, זה גורם לאנשים לאבד אמון במערכת הממשל שיש לנו כי הסנאט מתנהג כמו... אני לא יודע. לפעמים כשאתה צופה בסרטוני הטבע האלה ורואים את כל הקופים ברעש גדול. זה נראה כך. אנחנו בני אדם, ואני חושב שהאופי שלנו כל כך חשוב. לא מדובר רק בזכייה ובמוניטין, ובשאיפה של קבאנו להיות שופט בית המשפט העליון, אלא גם באיך הדברים משפיעים על המדינה והמוסדות שלנו. האם אנשים יכבדו את הסנאט אחרי זה? האם אחרי זה אנשים יכבדו את בית המשפט העליון ואת כל מערכת המשפט? כי שופטים אמורים להיות לא מפלגתיים, אבל קוואנו היה הכל מלבד לא מפלגתי בהרצאתו אתמול.

אני לא מדבר רק עליהם, כי יש לנו, כולנו בתוכנו, את הדבר הזה כשאנחנו ננעלים אליו אני רוצה דברים בצורה מסוימת, או שאני מאמין בדרך מסוימת, אנחנו מקבלים את האנרגיה הזו לאן שאני הולך להגיע. תדחף את זה, ואני הולך לדחוף את זה, ואני לא לוקחת את 'לא' כתשובה בוא לעזאזל או מים גבוהים, ולא ממש אכפת לי מה קורה לאנשים האחרים סביבי, כי האגו שלי כל כך עוסק בהשגת דרכי שבני אדם מפסיקים להיות חשובים. מצב קיצוני, אבל זה קורה מספיק בעולם הזה שזה לא כל כך קיצוני.

במקום להיות כזה (אני הולך לקבל את הדרך שלי לא משנה מה), הוא אומר, "ומעמקי לבי אחזיק בכבוד אחרים כעליון." במילים אחרות, את האנשים שאני מתמודד איתם, שאני עובד איתם, אכבד כבני אדם שיש להם רגשות, שיש להם נקודות מבט משלהם, שיש להם צרכים משלהם. לא משנה מה אני אעשה, אני אכלול את האנשים שיושפעו ממעשיי. אני אכלול מחשבה וכבוד כלפיהם במה שאני עושה.

זו באמת קריאה לנו לכבד יצורים חיים אחרים, ולהבין את ההשפעה של המעשים שלנו על אחרים, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך, ולעשות משהו עם האנרגיה הזו שיש לכולנו של "אני חופר עקבים פנימה והם בטון ואני לא זז בשביל זה ואני הולך לנצח. אני הולך להציק לכולם עד שהם ייכנעו". ברור שזו לא התנהגות של דהרמה, וזו לא התנהגות של סוג הדמות שאנו מנסים לבנות כמתרגלים.

אחד מחברי הדהרמה הוותיקים הזכיר לי פעם שבעיניו תרגול הדהרמה הוא בניית אופי. זה לא רק לימוד רשימות ודיונים, זה בניית אופי. איך נהפוך את האופי שלנו למשהו מכובד ומכבד אחרים? זה כנה וראוי לאמון של אנשים אחרים? זה עם ראש פתוח ועם זאת חכם ולא רצוני? באמת עובדים עם המוח שלנו על זה, כדי לנסות ולבנות את האופי שלנו.

למרות שאנחנו אולי לא בסנאט, אנחנו עדיין יכולים לחפור בעצמנו נופים לִפְעָמִים. אז זכור את הפסוק הזה. "ראה את עצמי כנמוך מכולם." שוב, זה לא אומר שאני לא דוגל ברעיונות שלי. הוא אומר לשמור בכבוד על אחרים כעליון, להעריך יצורים חיים אחרים בזמן שאנו מנהלים איתם משא ומתן. בזמן שאנחנו מקשיבים לנקודות המבט שלהם ומביעים את נקודת המבט שלנו.

זה נשמע כל כך טוב, וזה כל כך קשה לעשות. נכון? כשהמוח שלנו נקשר לרעיון. אני אפילו לא מדבר על רכוש, רק רעיונות, המוח שלנו [נעשה כל כך צר]. מדהים מה התקשרות ו כעס לעשות, כיצד הם מצמצמים את המוח ומגבילים את נקודת המבט שלנו ואת היכולת שלנו לראות כמויות אדירות של תלות מתעוררות.