פסוק 72: השיחה הכי מתוקה

• טיפוח דיבור עדין, מתאים ושימושי
• להיות מודעים לדיבור שלנו ולסיבות שלנו לדבר
• התחשבות ברגשות ובמצב של אחרים ובמוטיבציה שלנו לפני דיבור

אבני חכמה: פסוק 72 (להורדה)

"מהי השיחה הכי מתוקה, שמענגת את כולם?"

קהל: עליי! [צחוק]

ת'בטן צ'ודרון המכובד: שיחה עליי! אומר את התכונות הטובות שלי. לא על זה שאני אספר את הטעויות שלי. לא האחד הזה.

ובכן, הדלאי לאמה היה רעיון אחר. הוא אמר: "מילים עדינות ומתאימות הבנויות בחוזקה על משמעות שימושית."

מהי השיחה הכי מתוקה שמשמחת את כולם?
מילים עדינות ומתאימות הבנויות בחוזקה על משמעות שימושית.

יש לנו משמעות עדינה, הולמת ושימושית. שלוש תכונות:

1. עדין פירושו בדרך כלל נאמר בצורה מכבדת למישהו אחר, תוך תשומת לב לגוון דיבור נעים, נעים גוּף שפה כשאנחנו אומרים את זה. אז דיבור שמכבד אנשים אחרים כבני אדם יוצא דיבור עדין.

   עדין לא תמיד אומר נעים לאוזנו של האדם האחר. כי לפעמים כדי להועיל למישהו אנחנו צריכים להגיד משהו שלא נעים לאוזנו. ולפעמים אולי נצטרך לדבר איתם חזק מאוד, ואולי הם לא רואים בזה דיבור עדין. אז מדי פעם זה המצב, ולטובת מישהו אחר אנחנו צריכים לדבר ככה.

   אבל באופן כללי אנחנו צריכים לנסות ולדבר בצורה עדינה, כאשר טון הדיבור שלנו מתון, לא חזק, לא [קשוח]. ממש דואג. לדעת איך אנחנו רוצים לדבר ולהיות מודעים לדבר בצורה כזו.

2. מילים מתאימות. זה אומר דברים שמתאימים למצב. אז כל מצב אנחנו צריכים לראות באמת, ובכן מה מטרת השיחה. מה מתאים?

   לדוגמה, נניח שמישהו אומר לנו שהוא פשוט איבד אדם יקר. אולי נרצה לומר, "אה, כן, זה קרה לי," ואז להמשיך בסיפור שלנו. זה לא מתאים. זה אולי אותו נושא כמו שהאדם השני מדבר עליו, אבל זה לא מתאים לסיטואציה כי הוא מנסה להביע בפנינו את צערו ואנחנו צריכים להיות מאזינים מלאי חמלה בשלב זה. והיה לנו מצב דומה זה לא מה שהם צריכים לשמוע באותו רגע. אז באמת לראות איזה סוג של דיבור מתאים.

   כמו כן, להישאר על הנושא שמשהו עוסק בו. לפעמים יש לנו סכסוך עם מישהו ואנחנו מתחילים בנושא אחד אבל אז אנחנו הולכים להסתעף לנושאים אחרים. אנחנו מוציאים רשימה של כל מה שכעסנו על האדם בגללו בחודש האחרון שלא אמרנו עליו כלום, ועכשיו בזמן האחד הזה, ובכן, נוכל גם לפרט את 50 הדברים האחרים האלה. לא, זה לא מתאים. כרגע אנחנו מדברים על הנושא הזה, ובואו נפתור את זה. ואז אם יש בעיות אחרות, אז לשאול את האדם, "יש לי עוד כמה דברים שהייתי רוצה לדבר עליהם, האם זה זמן טוב לדבר איתך." נצמד לנושא שאנחנו צריכים.

   הולם פירושו "בזמן הנכון". כשמישהו ממהר, כשהוא הולך ממקום למקום, זה לא הזמן לעצור אותו ולנהל שיחה, כי יש לו משהו אחר בראש. כשמישהו באמצע לעשות משהו, כשמישהו לא מרגיש טוב, כשלמישהו אחר יש משהו אחר בראש, אולי אנחנו באמת רוצים לדבר על משהו, אבל זה לא הזמן המתאים לעשות את זה כי האדם השני, שלו המוח מלא במשהו אחר באותו זמן מסוים, ואנחנו לא באמת נוכל לתקשר איתם בצורה טובה במיוחד.

   זה יכול לפעמים להיות קשה. אני יודע בעצמי, כשיש לי על מה לדבר זה כאילו, אני רוצה ללכת לשם ולהגיד את זה מיד, ואתה אמור להפסיק עם מה שאתה עושה, ולא אכפת לי מה עוד אתה" אני עושה וחושב על מה שלא יהיה, אני חייב להגיד את זה עכשיו. באופן דומה בפגישה, מישהו אומר משהו שאנחנו לא מסכימים איתו כמה מאיתנו מרגיש, "טוב, אנחנו חייבים לתקן את זה עכשיו, אחרת כל העולם יתפרק, כי מישהו אמר משהו שאנחנו עושים" לא מסכים עם." אז אולי זה לא הזמן המתאים או הנושא המתאים או בצורה המתאימה.

   אנחנו גם צריכים לראות, מתי מתאים לעשות משהו בצחוק, מתי בצורה רצינית, מתי בקול עדין, מתי בקול כוחני. באמת שיהיה דיבור מתאים.

3. ואז "מבוסס היטב על משמעות שימושית." אז, "משמעות שימושית", זה חייב להיות משהו שהוא נכון. לשקר למישהו, הונאה ושקר מוחלטים, מאוד מאוד מזיק למערכות יחסים. כי אנחנו משקרים ואז אנשים מגלים את זה אחר כך ואז הם לא סומכים עלינו. אז זה ממש חשוב להגיד את האמת.

   זה לא אומר שבכל מצב אתה צריך לספר כל פרט ופרט שבאמת. כי אולי זה לא מתאים. יש מצבים שבהם, אם אתה ממשיך וממשיך ומסביר כל פרט ופרט כי אתה רוצה להיות לגמרי מקדימה לגבי זה, מישהו אחר ירגיש פגוע, או שתצא לדיון חסר תועלת אחר, או מי יודע. מה. אז אנחנו גם צריכים לומר שזה חייב להיות משמעות שימושית, אבל אנחנו צריכים להחליט כמה להסביר. זה כאילו, כשמישהו שואל אותך שאלת דהרמה, הוא אומר, "מהי ריקנות?" ובכן, אתה מוציא את זה של Nagarjuna קריקס, ואז של צ'נדרקירטי תוספת, כי אתה רוצה לתת להם תשובה מלאה ל"מהי ריקנות?" ואז חמש שנים מאוחר יותר, כאשר למדת את שני הטקסטים האלה אתה אומר, ובכן, עכשיו יש לך את התשובה שלך. או שאתה אומר משהו, כי האדם חדש לגמרי בדהרמה, כלומר בשלושה משפטים. בסדר? אז, שוב, מתאים ושימושי.

   אבל אותו דבר כשאנשים שואלים שאלות שונות, עלינו לראות מה מועיל להסביר להם באותו זמן ספציפי. חלק מהנושאים פשוט לא מועיל להסביר למישהו. הם לא מוכנים לשמוע את זה. הם לא מוכנים לחשוב על זה. או אפילו במצבים אישיים, כמה מהדבר האישי שלנו לומר למישהו. עלינו להיות קצת זהירים ולראות מה מועיל ומה מתאים במצב.

   ואז כמובן, הנושא שאנחנו מדברים עליו. לוודא שאנו דבקים בנושאים בעלי משמעות כלשהי. אז שוב, זה לא אומר שאנחנו צריכים לדבר על נושאים פילוסופיים עמוקים של דהרמה במהלך ארוחת הצהריים כל יום. או, כשאתה אומר שלום, האם כבר הבנת את הריקנות? אתה יודע? לפעמים זה רק מצב מזדמן ואתה מצ'אט עם מישהו כדי ליצור קשר, אבל הצ'אט הצ'אט במצב זה שימושי כי המטרה היא ליצור קשר עם האדם. בעוד שהצ'אט צ'אט עם מישהו שאתה כבר מכיר טוב מאוד, שעוסק בעשיית משהו אחר, הצ'אט הצ'אט הזה לא מתאים, כי זה לוקח ממנו זמן שהוא יכול להשתמש בו בדרך אחרת.

   שימושי פירושו שהנושא שימושי, אבל גם הוא צריך להיות שימושי לאותו אדם באותו זמן.

קשה להבין מה להגיד ומתי להגיד את זה ואיך להגיד את זה. אנחנו לומדים הרבה על ידי ניסוי וטעייה.

ואז גם, מה לתקשר. יש אנשים שיש דברים שהם שוכחים לתקשר לאנשים אחרים למרות שזה באמת חשוב לאנשים אחרים לדעת את זה. לדוגמה, כאשר אתה עוזב את המנזר כדי ללכת למקום כלשהו, ​​חשוב שאנשים אחרים ידעו שיצאת מהמנזר כדי להגיע למקום הזה, ולקחת את המכונית ותחזור בשעה זו. זה כאילו, הקהילה צריכה לדעת. או אם אתה משנה דברים במקום כלשהו, ​​או משנה את התוכנית, או מעביר דברים, זה כאילו, זה מקום קהילתי אז אנשים צריכים לדעת מה קורה.

אנחנו צריכים לראות אילו דברים חשוב לספר לכולם ואילו דברים אולי אנחנו לא צריכים לספר לכולם, רק כמה אנשים צריכים לדעת. ואיזה דברים, אתה יודע, אם אני מנקה את השולחן שלי אני לא צריך לספר לכולכם. מקווה שתבחין בזה.

שדרך אגב, הסתכלתי על שולחנות העבודה של כמה אנשים לאחרונה ולא הצלחתי לראות את השולחן. יש כמה אנשים [לקהל] לא רק אתה, אלא אתה אחד מהם. ואני עלול להתפתות לנקות כמה שולחנות כתיבה כשאני מרגיש משועמם. [צחוק] אבל אני חושב שבמידה מסוימת השולחן שלנו הוא השתקפות של המוח שלנו.

[בתגובה לקהל] כן. שימוש בנכסי מנזר ללא רשות יכול להיות כבד מאוד קארמה.

[בתגובה לקהל] זו נקודה טובה לגבי מילים מתאימות, כי לפעמים אנשים, הם רוצים לעזור, אבל אנחנו במצב נפשי שבו מאוד קשה לנו לשמוע דברים שונים. חבר אחד אמר לי אחרי שאשתו מתה, שכמעט כל מה שאנשים אמרו לו, אפילו הם ניסו לעזור, לחצו על הכפתורים שלו, וגרמו לו להתעצבן יותר, והוא הרגיש שהם לא מבינים. ואז, כמו שאמרת, לפעמים יש אדם אחד שאמר לך, "אני מצטער שאתה צריך לעבור את זה", וזה היה משפט אחד, ופתאום זה מה שהיית צריך לשמוע, וזה היה כל כך נחמד .

זה באמת קשה לפעמים, כשאנשים מתמודדים עם קשיים, לדעת מה להגיד להם שזה יהיה הדבר הנכון שהם צריכים לשמוע. מכיוון שאדם אחד אולי צריך לשמוע את זה, אדם אחר יכול לשמוע את זה. אז גם לנו טוב לזכור לפעמים, גם כשאנחנו עוברים זמנים קשים שהאנשים שאומרים לנו דברים, הם מתכוונים לטוב. והם אולי לא אומרים דברים שאנחנו צריכים לשמוע, אלא להתעלם מהמילים ולהיכנס לתחושה שבה הם אומרים את זה. כי אם נוכל לקבל את האהבה שבה הם אומרים את זה, אז נרגיש טוב יותר. ופשוט תשאירו בצד את המילים. זה בשבילנו כשאנחנו בצד ההקשבה. כשאנחנו בצד המדבר, לפעמים זה רק אתה מנחש בחושך מה לומר, מה יעזור. לפעמים זה לא צריך להיות הרבה.

[תגובה לקהל] זה כאילו, אתה לא יודע. אשתו של אחת מעמיתיה, האם נפטרה. ואז בדרך חזרה מההלוויה נקלעה האחות לתאונת דרכים ומתה. וכך בכתיבת כרטיס תנחומים כתבת, "זה ממש מבאס." והיא כתבה לך מאוחר יותר ואמרה, "תודה לך." זה היה הפגנת אמפתיה שזה מה שהיא הייתה צריכה באותו זמן ספציפי.