תרופות נגד קנאה

• היתרונות של השמחה
• באמת מדמיינים את עצמנו להיות האדם שאנחנו מקנאים בו
• החסרונות של מה שזה לא יהיה שאנחנו מקנאים בהם

חוכמת המאסטרים של הקדאם: תרופות נגד קנאה (להורדה)

דיברנו על תרופות הנגד. נסיים את זה היום. דיברנו על ארעיות כתרופה נגד התקשרות. ו - התקשרות, כעס, וקנאה, רק כדי לדמיין שאתה מקבל את מה שאתה רוצה ואז לשאול את עצמך, "מה קורה עכשיו? עכשיו אני מרוצה? עכשיו זה הולך להיות מה שבאמת עושה את זה בשבילי?" ואז זה מתברר די מהר שזה לא הולך לעשות את זה.

לקנאה במיוחד התרופה היא שמחה, מה שאתה כמובן לא רוצה לעשות כשאתה מקנא. אבל אני חושב שלפעמים כאב הקנאה מאלץ אותנו לעשות זאת. אני לא יודע מה איתך, אבל בשבילי הקנאה כואבת מאוד. אתה מרגיש לגמרי לכוד בזה. וזה מצב נפשי כל כך מגעיל. כעס, אתה יכול ללכת לחבר ולהגיד, "אה, אני רוצה לפרוק כי הם עשו את זה ואת זה ואת זה." אתה לא יכול ללכת לחבר ולהגיד, "אני כל כך מקנא", כי זה מוח כל כך מגעיל שמי רוצה בכלל להודות שיש לו את זה? אז אם אנחנו לא יכולים להודות שיש לנו את זה, אז זה מאוד מאוד קשה להתנגד לזה. עלינו להיות מסוגלים להודות בכך, לא רק בפני עצמנו אלא בפני אחרים. למרות שזה לא מאוד חכם להגיד לאדם שאנחנו מקנאים בו שאנחנו מקנאים בו. זה לא עובד טוב במיוחד. יש לך דברים שאתה מקרין עליהם; ברגע שאתה אומר להם שאתה מקנא בהם אז הם מתחילים להקרין עליך דברים ואז הכל ממש מסתבך. אז אני מוצא שעדיף לא לעשות את זה, אלא לנסות ולהתמודד עם זה באופן פנימי.

כמו כן, דבר אחד שעובד טוב מאוד עם קנאה הוא לדמיין: "אני ממש מקנא במישהו כי הוא יכול לעשות (מה שלא יהיה), או שיש לו תכונות מסוימות." ואז אני אומר, "בסדר, מה היה קורה אם הייתי האדם הזה? איך החיים שלי היו נראים לו הייתי האדם הזה? אני כל כך מקנא בהם, אני רוצה להיות הם, אני רוצה שיהיו לי ההזדמנויות האלה, אז בסדר, אני הולך להחליף ולהיות הם". ואז, זה אומר את כולם. אז איך ייראו החיים שלי עם כל זה תנאים שיש לאותו אדם?

לא משנה מה אנחנו מקנאים בו, זה תמיד בא עם כמה חסרונות. אם אנחנו באמת רואים: "אם אני משנה תפקיד עם אותו אדם, האם אני ארצה לקבל את סוג האישיות שלו? האם אני ארצה להמשיך ולבצע את כל ההזדמנויות שאני מקבל עכשיו כשאני היא?" אתה מבין למה אני מתכוון? באמת להחליף מקומות ולראות, "האם אני רוצה להיות האדם הזה?" והתשובה שלי היא בדרך כלל "לא". יש לי מספיק בעיות כבר, אני לא צריך את הבעיות שלהם. כי מי שזה לא יהיה שאנחנו מקנאים בו, יש לו מערכת בעיות משלהם, לא? יש להם סבל פנימי משלהם. ולפעמים הסבל הפנימי שלהם והבעיות שלהם נובעים מהתכונות וההזדמנויות שאנו מקנאים כי יש להם ולנו אין. אבל אם אתה באמת מדמיין להחליף מקומות איתם, אז אתה אומר, "האם אני רוצה להתמודד גם עם החסרונות?"

לפעמים יש קנאה כשאנשים שונים זוכים לטייל איתי. "אוי, איך זה ככה וככה זוכים לטייל איתך, ואני לא, והם צריכים ללכת בפעם הקודמת...." קודם כל, אף אחד לא חושב עליי ועל הרגשות שלי, הם חושבים רק על עצמם ועל ההזדמנות שלהם להיצמד ולעוף לאנשהו, אבל אז אתה הולך ומסתכל איך זה לעשות את זה. אז אתה גורם לי לנזוף בך כל הזמן, כי לא קל לי למי שנוסע איתי, כי התחושה שלי היא שהם עושים את זה כדי להיות מאומנים, אז אני הולך לאמן אותם, וכאשר הם עושים טעויות אני אומר להם. ואני לא עושה את זה במתוק הנחמד, "אולי אתה לא יודע את זה, אבל בבקשה תעשה את זה ואל תעשה את זה." כי הם היו שם, עשו את זה בעבר ועכשיו הם מבלגנים. אז קודם כל אתה גוער בי.

אתה צריך לסחוב את כל המזוודות, שאתה אפילו לא אוהב לסחוב את שלך, שלא לדבר על שלי. אתה לא יכול לאכול מה שאתה רוצה, אתה צריך לאכול כל מה שמוגש לאן שאנחנו הולכים. אתה לא יכול להיות הכוכב של התוכנית כי אתה המלווה, אז כל הרצון שלך להיות כוכב התוכנית, אתה לא יכול לעשות את זה. כמובן שאתה מנסה לעשות את זה כי אתה מפטפט עם כולם סביבך, כי אתה זה שזוכה לפגוש את כל התלמידים השונים, אז אתה פוגש את כולם, ואז אתה מיס פופולרי, ואז מה? את מיס פופולארית, אבל בתהליך הפיכתך למיס פופולארי אז הזנחת את חובותייך, ואתה חושב שאתה ירד למגרש השמאלי, מחוץ למגרש הכדורים, אז אתה בדרך כלל מסתיים על נזיפה טובה על זה . אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה כשאתה רוצה לעשות את זה כי העבודה שלך היא להיות המלווה.

אז כמובן יש לך את כל ההקרנות שלך על כל האנשים שבאים ורוצים לראות את המורה. לפעמים אתה חושב, "ובכן, אני חייב להגן על המורה אז אני הולך להגיד לכל האנשים האלה 'לא'." כי אני כל כך טוב, מגן על המורה". אבל זה לא התפקיד שלך. התפקיד שלך הוא להקל על האנשים הבאים. אבל התפקיד שלך הוא גם למנוע מהמורה להתיש. אם אתה יושב שם ואתה "מיס לא", אתה חושב שאתה רפובליקאי להיום וכל מה שאתה עושה זה "לא לא לא לא", אז זה לא עובד. ואז אם אתה הולך לכיוון השני, "כן כן כן כן...." ואז המורה מותש לגמרי, ומודיע לך על כך במונחים לא ברורים. ואז ברגע שאתה שוכח משהו, אתה אמור לעשות צ'ק-אין בחברת התעופה ואתה לא עושה, או שאתה אמור לתאם את זה ואת זה, ואתה שוכח... זה לא כזה נסיעת שמחה בחינם ללכת לטייל ולגרום לאנשים להתנהג אליך בצורה נפלאה.

אז באמת תחשוב על זה כשאתה מקנא.

או שמישהו אחר יכול ללכת ללמד שיעור, וזה לא אתה: "היא זו שתמיד זוכה ללמד את הכיתה, לא אני." למה אתה מקנא? כי את רוצה, שוב, להיות מדריכה רוחנית של מיס הנסיכה מול קבוצת תלמידים שהולכת, וזו מוטיבציה טובה? אז אתה יכול ללכת להיות מיס נסיכה, ואז מה קורה? אתה מתעייף, אבל אתה לא יכול לומר, "לא בא לי ללכת הלילה." או "לא בא לי ללמד את השיעור הזה." אתה מנסה "אוי, אני עייף מדי." נו קשה, לך בכל זאת. ובכן, אלא שבדרך כלל אתה מוצא מישהו אחר שיחליף אותך. אבל אתה חייב ללכת. ואז אנשים באים ושואלים שאלות אחר כך, ואת עייפה אחרי שנשאת הרצאה, נמאס לך להיות מיס נסיכה, את רוצה ללכת לשכב על המיטה שלך עם האפונה מתחתיה [צחוק] אבל כל האנשים האלה עומד בתור לדבר איתך. וכולם שואלים את השאלות שלהם, והשאלות שלהם לפעמים מספרות לך את כל סיפור חייהם.

מה שאני אומר זה כשאתה מקנא, באמת תחשוב אם אתה רוצה לקבל את ההזדמנות או לעשות את הדבר שבגללו אתה מקנא באדם.

אחת מחברותיי סיפרה לי שכשהיא למדה בכיתה היא זכתה במקום הראשון. וכנראה שאנשים אחרים קינאו בה בגלל זה. אבל אז היא סבלה מכל החרדה של "איך אני אתמקם ראשון בבחינה הבאה?" והאנשים האחרים, שלא עמדו במקום הראשון, לא סבלו מהחרדה הזו.

אז אתה באמת צריך לבדוק אם אתה רוצה מה זה שאתה מקנא בו.

הייתה אישה אחת כשגרתי בצרפת שהיתה נשואה כמה שנים לאיש שהוא מאוד אהבה, ואז הוא הלך עם אישה צעירה יותר. בהתחלה היא הייתה ממש שוממה, ואמרתי, "תראה, יש לך כל כך מזל, אתה לא צריך לכבס את התחתונים המלוכלכים והגרביים המלוכלכים שלו ולנקות אחריו עכשיו. היא מגיעה." כי זה נכון, לא? אם אתה נשוי למישהו, אתה זה שזוכה להרים אחריו. או שתהפוך למזכירה שלהם. או שאתה זה שהם פורקים עליו בכל פעם שהם כועסים. אז אתה צריך להסתכל על כל המצב כשאתה מקנא במישהו ולראות אם אתה באמת רוצה את כל העניין או לא. כי בדרך כלל כשאנחנו מקנאים אנחנו מגזימים בתכונות הטובות של כל מה שאנחנו מקנאים בו. "הו, יש לזה רק תכונות טובות, לו רק יכולתי לעשות את זה."

הם אומרים "תיזהר מאוד ממה שאתה רוצה, תיזהר ממה שאתה מקנא בו, כי אתה עלול לקבל את זה." ואז אתה באמת צריך להתמודד עם איך זה.

בסדר? "לא, אני רק רוצה את החלק הטוב של זה." [צחוק] ובכן, זה לא ככה.