חברים רעים

• ממשיכים עם הגורמים שגורמים להתלאות להתעורר
• ההגדרה של "חבר רע"
• נזהרים עם מי אנחנו מתרועעים
• הגדרה מחדש של חברות ויחסי משפחה
• איך אנשים מתרגלים לפי היכולות שלהם: לא כל הבודהיסטים הם בודהות

חוכמת המאסטרים של קדאם: חברים רעים (להורדה)

אנחנו עדיין בקו השני,

המשמעת הטובה ביותר היא אילוף את זרם המוח שלך.

אתמול דיברנו עליו אילוף זרם התודעה, כלומר לנטרל את היסורים ובסופו של דבר לחסל אותם. אחר כך נכנסנו לנושא מה גורם למצוקות להתעורר, מהן תנאים שגורמים להם לעלות.

אתמול דיברנו על זרע היסורים, או הנטייה של היסורים. דיברנו על לבוא במגע עם החפץ שמסית לנו את היסורים. זו אחת הסיבות עם נזיר הוראות, למה הוראות עזור לנו להתרחק מהאובייקטים שאליהם מובילים הצרות שלנו, כמה מהדברים הסטנדרטיים. הם מווסתים את ההתנהגות שלנו עם החפצים שרוב האנשים מתחברים אליהם, אז זה מאוד מועיל לא לגרום לסבלים להתעורר. ואז גם דיברנו על תשומת לב לא הולמת, סוג המשגה שגוי שרואה דברים בצורה מעוותת, מגזים בתכונות הטובות שלהם, מגזים בתכונות הרעות שלהם, חושב שהם קבועים וכן הלאה, יש בהם הנאה פנימית, מה שלא יהיה.

יש עוד שלושה מתוך השישה תנאים שגורמים למצוקות להתעורר.

הרביעי הוא השפעה מזיקה. זה מתייחס בעיקר ל"חברים רעים". זה לא בהכרח חייב להיות חברים, אבל זה מי שמשפיע עליך בצורה שלילית. זה יכול להיות אפילו בן משפחה. למעשה, לעתים קרובות מאוד האנשים שאנו מחשיבים כ"חברים רעים" הם אנשים שבאופן עולמי אנו מאוד ידידותיים איתם ושרוצים להיות חברים שלנו ברעיון עולמי של חברות.

בהקשר בודהיסטי, חבר רע הוא מישהו שהולך להסית את הצרות שלך: הם רוצים לקחת אותך לשתות ולהמר, ולצאת לסרטים ולתוכניות, וזה וזה; הם רוצים לקחת אותך לקניות, לשתות ולסמם; הם רוצים לקחת אותך לכל מקום, החוצה, ליהנות. הם האנשים שאומרים, "אה, חסוך את הכסף שלך, אל תתרום לצדקה או למקדש, שמור את זה לעצמך, נצא לשייט בקריביים, נצא לתרמילאים. ההימלאיה...". אלו האנשים שבאופן עולמי הם מאחלים לנו את הטוב ביותר. הם רוצים שיהיה לנו טוב. אבל מכיוון שאין להם פרספקטיבה של הדהרמה על החיים, רעיון האושר שלהם אינו זהה לרעיון האושר של הדהרמה. הם לא חושבים על החיים העתידיים שלנו. הם לא חושבים על איזה סוג קארמה האם הם הולכים לערב אותנו ביצירה. הם רק מסתכלים על, "אתה חבר שלי ואני רוצה שתהיה מאושר עכשיו." אבל הקריטריונים האלה לידידות בדהרמה לא עובדים, כי הקריטריונים האלה באמת יכולים להרחיק אותנו מהדהרמה.

חבר רע יהיה מישהו שמבקר את שלושה תכשיטים, ואומר לך ללכת להשיג חיים ואל תבזבז את זמנך ללכת לסגת, אל תבזבז את זמנך להיות נזיר, צאי ותהיה לך חבר ותעשה קריירה, ותעשה לעצמך חיים. אתה יודע, כל הדברים האלה. אנחנו צריכים להיות זהירים לגבי מי אנחנו מתרועעים, כי האנשים האלה יכולים להפעיל את הזרעים היפים שלנו או לגרום לזרעים הלא-מוסריים שלנו להתעורר. אנחנו צריכים להיות זהירים למדי בעניין הזה.

אחד הדברים שאנשים מרבים להעיר עליהם בתחילת התרגול שלהם הוא שהם מתחילים להתאמן, הם מתחילים להשתנות, ואז זה כאילו, החברות שלהם לא זהה לזו שהיו קודם. מה שהחברים שלהם רוצים לעשות זה לא בהכרח מה שהם רוצים לעשות. ומה שהם רוצים לעשות, החברים שלהם לא באמת רוצים לעשות. אבל אז מתרגלי הדהרמה החדשים האלה אומרים, "מה קורה? האם הדהרמה לוקחת אותי מהחברים שלי? זה לא טוב." או, "מה לא בסדר איתי שאני לא רוצה לעשות את מה שעשיתי פעם?" כל מיני דברים כאלה עולים. ואז הדבר הזה של, "אוי, אבל הם חברים שלי לנצח." (למעשה הם לא, אבל אנחנו חושבים שהם חברים שלי לנצח...) וזה יהיה נורא בשבילי לנטוש אותם...". כל מיני בלבול בא בראש.

זה מאוד אופייני ונורמלי. אני לא חושב שזו חייבת להיות בעיה, כי גם בלי הדהרמה - נניח שמעולם לא פגשת את הדהרמה - האם כל החברות שלך תישאר זהה לנצח? האם האנשים שאתה חבר איתם עכשיו בהכרח יהיו חברים שלך בעוד חמש שנים או עשר שנים? אם עברת ברחבי הארץ כדי למצוא עבודה אחרת, אתה מתכוון להישאר בקשר עם האנשים האלה ולהיות קרוב אליהם כמו שאתה עכשיו? פשוט גם בחיים רגילים החברות שלנו מתפוגגת, צומחת, ומשתנות, ומתפרקת וכל השאר. אין מה להתעצבן עליו. כשהם מתחילים להשתנות בגלל הדהרמה זה פשוט סוג מאוד טבעי של תהליך.

זה לא אומר שאנחנו צריכים לנתק את החברים הוותיקים שלנו: "אוי, אתה רע בשבילי, צא מפה!" בחייך, הם יצורים חיים אדיבים. אנחנו אדיבים אליהם. אנחנו מלאי חמלה. אנחנו מנומסים. אבל ככל שהערכים שלנו משתנים, האופן שבו אנחנו מתייחסים לאנשים האלה כמובן ישתנה. ואין בזה שום דבר רע, זה דבר מאוד טבעי. כמו שאמרתי, גם אם לא פגשת את הדהרמה מערכות היחסים שלך עומדות להשתנות. אין מה להאשים את הדהרמה. אין מה להרגיש אשמה. זו פשוט ארעיות הפועלת בעולם שלנו.

בדומה לבני משפחה, אני יודע שהייתי צריך למצוא דרך חדשה להתייחס למשפחה שלי, כי הם בהחלט לא הסכימו עם מה שעשיתי, ואם אתן למה שהם אומרים להשפיע עליי לא הייתי כאן היום. לפעמים עם המשפחה אתה צריך למצוא דרכים להתייחס אליהם כדי שאו שהם ידעו להכניע את הביקורת שלהם, או שפשוט תלמד איך לשחרר אותה לגמרי ולהתעלם ממנה.

כשאתה נכנס לדהרמה אז העניין הוא באמת לבחור את החברים שלנו בחוכמה. בשבילי אני מניח שזה היה דבר מאוד טבעי, כי בשבילי פגישה עם הדהרמה פירושה שהלכתי לחצי העולם להודו, אז כמובן... לא היה אינטרנט אז אז לא יכולת להישאר בקשר עם החברים הישנים שלך. אז באופן טבעי דברים התחילו להשתנות. אבל אפילו עם אינטרנט וכן הלאה, אתה לא יכול לבלות כל היום (טוב, אולי אתה יכול) רק לעשות פייסבוק ולשלוח הודעות טקסט לחברים הישנים שלך. אבל אז החיים שלך מתכווצים למשהו שהוא [בגודל של סמארטפון] שאין בו בני אדם חיים אמיתיים.

כשאנחנו נכנסים לדהרמה אז זה מאוד טבעי שלפעמים החברים שלנו משתנים. חלק מהחברים הוותיקים שלנו עשויים להישאר אותו הדבר. למעשה, חלק מכם שנמצאים כאן כרגע נמצאים כאן כי האנשים שהיו החברים הישנים שלכם, שיושבים עכשיו לידכם בחלוקים, היו החברים הישנים שלכם שפעם הייתם הולכים לשתות ולסמם איתם וכל מיני דברים כאלה. . אז כולכם הצלחתם להשתנות ביחד, וכולכם לנטוש את שרלטננדה ביחד, והגעתם לכאן. לחלק מהאנשים זה קורה ככה. אנשים אחרים זה תהליך אינדיבידואלי.

מה שההורים שלנו נהגו לספר לנו על ציפורים של עדר נוצות ביחד זה באמת נכון. אנחנו רוצים להפגיש את עצמנו עם אנשים שבאמת יעודדו את תכונות המידות הטובות שלנו, ואנשים שיעירו כשאנחנו מתעצלים, או כשאנחנו מתעצלים, כשאנחנו מתרשלים, כשאנחנו תקועים. בשלנו כעס, או עומדים לעשות משהו לא סגולה, האנשים האלה סוג של ידפו לנו על הכתף ויגידו, "היי, בתור חבר דהרמה אני יכול להזכיר לך את זה, את זה, או את הדבר השני?" ובדרך זו אנחנו באמת עוזרים אחד לשני.

אני חושב שנעבור לשני האחרונים ביום שני. חברים תפסו הרבה. למישהו יש הערות או שאלות?

[בתגובה לקהל] הבא שאני אדבר עליו ביום שני הוא גירויים מילוליים. זה המקום שבו הרבה מהדברים האלה נכנסים לתמונה, היחסים שלנו עם התקשורת. אבל זה קצת עובר בין גירויים מילוליים להשפעות מזיקות. זה שם בוודאות.

[בתגובה לקהל] שמענו את זה מכמה אנשים, שהם נכנסו לדהרמה, יש להם עכשיו חברים בדהרמה, אבל החברים שלהם בדהרמה רוצים לצאת לפאב והם רוצים ללכת לעשן ג'וינט והם רוצים ללכת לקולנוע והם רוצים ללכת לבתי קזינו, או מה שזה לא יהיה, ואז אתה ממש מתבלבל כי היי, אלה חברי הדהרמה, הם אלה שאני מדיטציה עם, יש לנו את אותו מורה, אנחנו עושים את כל הדברים האלה ביחד, איך זה שהם מתנהגים ככה? האם הם באמת חברים שלי? הם לא חברים שלי? מה הסיפור? איך זה שהם מתנהגים ככה?

אנשים מתרגלים את הדהרמה לפי יכולתם ומבחינת רמת הנוחות שלהם. עבור אותם אנשים שעדיין עושים הרבה מהדברים שהם נהגו לעשות לפני שפגשו את הדהרמה, הם מתרגלים ברמת הנוחות שלהם, בהתאם ליכולתם. רמת הנוחות שלך הרבה יותר רחבה. היכולת שלך הרבה יותר רחבה. אז אתה לא מעוניין לעשות את אותם סוגים של דברים שהם עדיין עושים. אין צורך להתפכח מהם. לא צריך לכעוס. לא צריך לחשוב שמשהו לא בסדר איתך. רק ששניכם מתאמנים ברמות שונות של הנתיב.

אם האנשים האלה עושים את זה, אתה לא צריך להרגיש מחויב להצטרף אליהם. מצא את האנשים שעושים, ונמנעים מלעשות, את אותם הדברים שאתה רוצה לעשות ונמנעים מלעשות. בתוך קבוצת דהרמה גדולה, לכו על האנשים שיש לכם יותר במשותף איתם.

אתה לא צריך לבקר אף אחד. פשוט, בסדר, הם עושים את זה, זה לא מעניין אותי, אני רוצה לעשות את זה. זכור, לא כל מי שבודהיסט הוא א בודהא. לאנשים באמת יש רמות שונות של נוחות באימון.