פסוק 81: הסוס המעופף

• הערך של חיי אדם יקרים
• מסתכלים על איך רוב האנשים מבלים את חייהם האנושיים
• חשיבות לשקול לעומק את המשמעות והמטרה של חיינו
• בהתחשב בסיבות לחיי אדם יקרים

אבני חכמה: פסוק 81 (להורדה)

"מה זה כמו הסוס המעופף ששווה את הטרחה לחפש אותו?"

[צחוק] "הפיל המעופף!" "הנזירה המעופפת!" [צחוק]

זה סוג של חיה מיתולוגית בתרבות הטיבטית שמעידה על רווחה והגשמת משאלותיך, בסדר?

התשובה היא: "מעמד של בן אדם שניחן בכוח ובעוצמה."

מה דומה לסוס המעופף ששווה את הטרחה לחפש אותו?
מעמד של בן אדם שניחן בכוח ובעוצמה.

במילים אחרות, למישהו יש חיי אדם יקרים.

לא סתם כל חיי אדם הם חיי אדם יקרי ערך. זו הסיבה שזה היה "חיי אדם עם כוח ועוצמה". כי זה מציין את שמונה החירויות ואת 10 ההון.

אנחנו צריכים להיות ממש ברורים. כי רק חיי אדם לבד זה לא מספיק. אם אתה מסתכל מסביב, רוב האנשים איך הם מנצלים את חיי האדם שלהם? לרצות את חבריך, לפגוע באויבים שלך. נהנה כמה שיותר. לא חושב על מוות וארעיות. לא יודע כלום איך קארמה ותפקוד ההשפעות שלו. כן? כלומר, כשמסתכלים על רוב העולם יש כמה סטנדרטים אתיים בסיסיים שאנשים רבים אפילו לא מצייתים אליהם, ושוברים בכוונה ובשמחה. ואז אלה שיש להם לב טוב, עדיין לא רואים... רוב האנשים לא חושבים מעבר לחיים האלה. כשאתה לא חושב מעבר לחיים האלה אז תפעל עם התקשרות לא נראה שיש חסרונות. כי כל כך הרבה כשיש לך התקשרות בראש, אז אתה מאושר. אז אנשים חושבים שכן, למה לא להיות מאושרים? והם לא רואים את זה התקשרות מוביל לכאב לאחר מכן. וכך לעשות הרבה דברים מתוך התקשרות לכסף ולרכוש, ולאנשים וכן הלאה, מבלי לחשוב על ההשלכות הקרמתיות של פעילויות מסוג זה.

עצם קיום חיי אדם אינו מספיק כדי שיהיה משהו שהוא כמו "סוס מעופף" שהוא מאוד נדיר ויקר ומשמח ויכול להוביל אותך להגשים את הרצונות שלך. בסדר? כי רוב בני האדם, הגשמת רצונות... רוב האנשים, הרצונות שלנו מתוסכלים. הם לא? כשחושבים על זה, אנחנו לא מקבלים את כל מה שאנחנו רוצים. אבל כשהרצונות שלנו הולכים ליצירת טוב קארמה, לקראת שחרור, לקראת התעוררות מלאה, לקראת שינוי התודעה וכן הלאה, אז אפשר להגשים את הרצונות האלה, ויש משהו שאנחנו יכולים לעשות בקשר לזה שלא תמיד תלוי במצב החיצוני. אז זה נותן לנו הרבה חופש להגשים באמת את מה שחשוב לנו במוחנו.

מסיבה זו חשוב להכיר בכך שיש לנו חיי אדם יקרים, ולחשוב באמת על משמעותם ומטרתם. ובאמת להשוות רק חיי אדם רגילים לחיי אדם יקרים. מה המשמעות והתכלית של חיי אדם רגילים, לפי האנשים שיש להם? מה המשמעות והתכלית של חיי אדם יקרי ערך, לפי האנשים שיש להם?

לעתים קרובות אנו חושבים שלכל מי שנכנס למרכז דהרמה יש חיי אדם יקרים. לא. תסתכל על שמונת החירויות בזהירות רבה. הסתכלו היטב על 10 ההון. לאנשים רבים שנכנסים למרכז דהרמה, אנשים רבים שנולדו במשפחה בודהיסטית, אין להם חיי אדם יקרים. אחד הגורמים הוא התעניינות בדהרמה. או אמונה בחוק סיבה ותוצאה. בעל כבוד ל סנגהה, וה שלושה תכשיטים בכללי. לאנשים רבים שהולכים במרכז, שנולדו במשפחה בודהיסטית, אין את הדברים האלה.

אנחנו באמת צריכים לחשוב בזהירות רבה, ולשאול את עצמנו באמת אם יש לנו באמת חיי אדם יקרים. האם אנחנו באמת? ואם כן, מה המשמעות והתכלית שלו? ובמה זה שונה מאיך שאנשים אחרים חיים? וגם לחשוב על הסיבות לחיי אדם יקרים. התנהלות אתית, רק כדי להיוולד בממלכה עליון. תרגול של שש השלמות (השש פרקטיקות מרחיקות לכת) כדי שיהיה לך את החומר שבאמצעותו תוכל לתרגל. ומקדישים את זכותנו ובעלי שאיפות כנות. האם אנחנו משלימים את הסיבות האלה בצורה מאוד מתאימה וטהורה, או שאנחנו די מרושלים. במילים אחרות, יש לנו את ההזדמנות הזו עכשיו, אבל האם אנחנו משתמשים בה בכלל כדי ליצור סיבה להזדמנות נוספת כזו? ואיך אנחנו יוצרים את הסיבות הללו?

כי מה שאנחנו צריכים להשיג להארה - התעוררות - היא סדרה של חיי אדם יקרים. אלא אם כן אתה חושב שאתה הולך להגיע להתעוררות החיים האלה - שהם בהחלט הטובים ביותר, אבל אני לא יודע מה איתך, אני לא חושב שזה יקרה בחיים האלה - אז זה מאוד חשוב ליצור את קארמה להיות מסוגל לחיות חיי אדם יקרים בעתיד.

תחשוב על זה באמת. ומה מעניין כשאתה עושה את למרים מדיטציות הן ככל שאתה חושב יותר על המשך הדרך - במיוחד כאשר אתה מגיע לנושאים כמו שש השלמות ו בודהא הטבע והריקנות ומה שלא יהיה - עבורי, זה גורם לי להעריך עוד יותר את חיי האדם היקרים. כי אם אתה מתכוון לצבור ניסיון בנושאים מסוג זה, זה חייב להיות על בסיס חיי אדם יקרים. ואז זה באמת גורם לי לחשוב "בסדר, מה אני עושה עם החיים שלי? איך אני מבלה את הזמן שלי?" כי הזמן שלי הוא באמת הרכוש הכי חשוב שלי. אז אני לא רוצה לבזבז את זמני לעשות דברים שלא יהיו חשובים בטווח הארוך.

תן להבנתנו את החלק האחרון של למרים להשפיע על ההבנה שלנו של החלק הקודם. וזה באמת עוזר לנו, אני חושב. אני זוכר שכשהתחלתי לעשות מדיטציה על חיי אדם יקרים, חשבתי על הדברים האלה ושום דבר לא באמת היה הגיוני... כי לא הייתי כל כך בטוח באותו זמן אם אני מאמין בתחומים אחרים, וגם אם כן, כל אלה תכונות אחרות, זה היה כמו, "אז מה?" אבל אז כשאתה באמת רואה מה צריך מהצד שלנו לעשות כמה מהתרגולים האלה שאנחנו כל כך מעריצים, ויש לנו כל כך הרבה יראת כבוד, ותרגולים שהיינו רוצים להיות מסוגלים לפתח, ואנחנו רואים את זה כדי לעשות את זה עלינו להיות בעלי תכונות מסוימות תחילה והערכה מסוימת של חיינו ושל המצב הנוכחי שלנו קודם כל, ואז זה באמת מעיר אותנו למשמעות של חיים אנושיים יקרים. ולא רק, "כן, יש לי אחד, מה הלאה?"

כי אתה חושב... כל שינוי קטן בנסיבות קטנות, כן? וההזדמנות שלנו להתאמן נעלמה. הייתי בדהרמה הרבה שנים ואנשים שהתחלתי איתם, לראות אנשים שהיו בגילי, חלקם כבר מתים. כמה מהם מתו זמן קצר מאוד אחרי הראשון שלנו מדיטציה קוּרס. ואז אנשים אחרים התחילו את דרכם גונג-הו בדהרמה ואז הם התאדו לאורח חיים תאגידי. זה פשוט מדהים. חיים אנושיים יקרים אינם מובנים מאליהם, אני חושב שאפילו בחיי אחד. וכך להיות מאוד מצפוניים, מאוד מודעים, ולהעריך את החיים שלנו ולכבד את עצמנו, כי ברור שמי שהיינו בחיים הקודמים עבד קשה מאוד ועשה הרבה דברים טובים. אז לרדת על עצמנו, לבקר את עצמנו ולהגיד לעצמנו שאנחנו טיפשים זה מגוחך כשיש לנו סוג כזה של לידה מחדש כתוצאה מכך.