פסוק 76: כוחה של היושרה הרוחנית

• הכרה בכך שהאויב אינו מחוץ לעצמנו
• חשיבות לימוד התרופות נגד היסורים
• מריחת תרופות הנגד

אבני חכמה: פסוק 76 (להורדה)

פסוק 76:

מה מסוגל הצבא הגדול להביס כל אויב?
הכוח בתוכו של היושרה והאופי הרוחני של האדם.

מה שהם מתרגמים כ"יושרה ואופי רוחניים" זו מילה טיבטית (יום עשר) כלומר תכונות מצוינות, תכונות טובות, מימושים. מסוג הדברים שאתה מפתח בדרך.

"הצבא הגדול מסוגל להביס כל אויב. הכוח בתוכו של התכונות הטובות שלנו." זה בא מתוך הכרה בכך שהאויב לעולם אינו בחוץ. אנחנו לא צריכים צבא חיצוני כדי להילחם עם אף אחד אחר. וזו הסיבה שאנטידיבה נכנסה Bodhisattvacaryāvatāra אמר במקום לכסות את האדמה בעור (או בימינו באספלט) לנעול זוג נעליים. במילים אחרות, אם אתה מגן על המוח שלך אז לאן שלא תלך אתה יכול להיות מאושר וזה לא משנה מה קורה סביבך. זה באמת נובע מכל השקפת העולם שהבעיות שלנו אינן חיצוניות. ופתרון הבעיות הזה לא כולל להיות מר או גברת. תקן את כל הבעיות החיצוניות, וסידור מחדש של העולם. אבל שזהו דבר פסיכולוגי, או רוחני שקורה שכרוך בצורך לשנות את מה שיש כאן בפנים [הלב]. כי העניין הוא, כל עוד יש לנו כעס כאן נמצא אויבים לכעוס עליהם. כל עוד יש לנו השתוקקות [בלב] נמצא חפצים של התקשרות שאנחנו מדביקים את עצמנו אליהם. אז הפתרון האמיתי לבעיה הוא לשנות את מה שיש [בפנים], לא לסדר מחדש את שאר העולם. כי העניין הוא, לאן שלא נלך המוח שלנו בא איתנו.

זה יהיה די נחמד אם כשתגיעו להגירה בארה"ב אם יגידו, "סליחה, שלך התקשרות לא יכול להיכנס. שֶׁלְךָ כעס והקנאה שלך והגאווה שלך, אנחנו מעלים אותם על מטוס חזרה למקום שממנו באת. הם לא יכולים להיכנס לארץ". אלה הדברים שאתה באמת צריך חותמות ויזה עליהם. [צחוק] "סרב! מסרב!"

אבל הבעיה היא שהדברים האלה באים איתנו לכל מקום שאנחנו הולכים. ולכן הדרך האמיתית היחידה להתמודד איתם היא להתמודד איתם בתוך עצמנו. כי לא משנה לאן נלך הם באים. אם לא באמת נטפל בשורש הבעיה... זה כמו בגן עם העשבים. אם אתה לא מקבל את שורשי הכנאפה הוא פשוט יגדל שוב. אז אותו דבר כאן.

אני חושב שזה די מעניין "צבא שמביס כל אוֹיֵב." זה לא שעוד נשאר משהו להרוס בחוץ אחרי שהגעת לשחרור, כי ברגע שהבנו את הריקנות אז נוכל לחסל את כל האויבים אחת ולתמיד, והם כבר לא יכולים להתעורר.

בינתיים, מכיוון שהבנת הריקנות יכולה לקחת מעט זמן, זה לא כל כך מהיר, זול וקל, אז אנחנו צריכים ללמוד את התרופות הנגדיות האחרות לכל שאר הצרות. אז לשם כך, יש תרופות נגד נפרדות לכל מחלה.

בנוסף ללמידה מה הם תרופות הנגד, עלינו גם ללמוד כיצד לזהות את הקשיים כשהם בראש שלנו. וזה דבר מסובך כי אנחנו כל כך רגילים, כשהמוח שלנו לא רגוע, לחשוב שהוא בחוץ, שאנחנו לא מזהים שהמוח שלנו תחת השפעת ייסורים. אז אולי יש הרבה מהומה רגשית בפנים, אנחנו לא מזהים את זה בכלל. בינתיים ייסורים מבעבעים, ואז הם הופכים למעשים, ואנחנו מרפקים את כולם וצועקים עליהם ועושים את שגרת הקרקס הרגילה שלנו. וזה מה שאנחנו עושים כשאנחנו לא מרוצים.

עלינו ללמוד לזהות את המצוקות הללו כשהן בראש שלנו. אז תזכרו גם את תרופות הנגד. לאחר מכן יש למרוח את תכשירי הנגד. כי אני גם רואה מה קורה... אתה יודע, לחלק מהאנשים יש בעיות, הם לא יכולים לזהות את התלאות בנפשם. איכשהו כשהם גדלו הם מעולם לא למדו את המילים כדי לתאר את החוויה הפנימית שלהם, אז קשה להם לזהות מה קורה בפנים. אז הם מתקשים לזהות את היסורים. לאנשים אחרים אין את הצרות האלה, הם מכירים במצוקותיהם. "כן, אני כועס. אתה טועה, אני צודק. שינוי!" אבל הם לא מיישמים את תכשירי הנגד. אז זה לא רק שאלה של לדעת את התרופות הנגדיות ולהחזיק הרבה מחברות מלאות בתרופות נגד, אבל אז כשיש לך בעיה אתה נשאר עומד שם ואומר "אהה, מה אני עושה? אני לא יודע מה לעשות! אני הולך לתורות בודהיסטיות במשך כמה זמן ועכשיו יש לי בעיה ואני כמו 'אההה'." זה נובע באמת על בסיס יומיומי לא לתרגל את למרים ולהכיר את תרופות הנגד. כי אם נכיר את התרופות הנגדיות, ואז כשאנחנו מזהים את הנגעים, אז נשלוף את התרופות הנגדיות וניישם אותן, אז לאחר זמן מה הן יעבדו. תרופות הנגד לא תמיד פועלות באופן מיידי, כי דרכי החשיבה הישנות שלנו מושתלות עמוק מאוד במוחנו. אז אנחנו צריכים הרבה היכרות שוב ושוב ושוב עם תרופות הנגד. אבל אם נעשה את זה אז בהחלט דעתנו מתחילה להשתנות. למה? כי גורמים מייצרים השפעות. וכשאתה יוצר את הסיבות לזכירת פרספקטיבה מציאותית, אז עם הזמן זה הופך להיות יותר מושרש בך, והפרספקטיבה הריאלית הזו באה באופן טבעי יותר. וגם בזמנים שבהם אתה עלול לשכוח את זה, אתה יכול לחדש את זה מהר מאוד, אז המחשבה שלך מתיישבת.

במקום לבנות טנקים וכל הסוג הזה... דברים נגד מטוסים וצוללות... אני חושב שאנחנו צריכים לבנות את הכוח הפנימי שלנו.

אני זוכר שאחד מחברי הדהרמה אמר, "דהרמה היא בעצם בניית אופי." ואני חושב שכן. זה על בניית האופי שלנו. בניית הכוח הפנימי שלנו. אז בואו נמשיך עם זה.