תלות הדדית בנדיבות

• דרכים שבהן מדברים על תלות הדדית
• סיבה ותוצאה היא דרך לדבר על תלות הדדית וגם על תלות סיבתית
• גם הסוכן, הפעולה והאובייקט תלויים זה בזה

Green Tara Retreat 063: תלות הדדית בנדיבות (להורדה)

דבר אחד נוסף לגבי תלות, או תלות הדדית, או תלות יחסית, הוא שמדברים עליה בכמה אופנים: הקשר בין שלם לחלק, בין סיבה לתוצאה, וארוך וקצר, וכן הלאה. חלק מהדברים האלה נמצאים גם בקשר של תלות סיבתית, כמו סיבה ותוצאה, אבל אז דברים אחרים כמו ארוכים וקצרים אינם גם תלויים סיבתית - הם רק תלויים ביחס. ישנה חפיפה מסוימת בין הדרכים השונות הללו של תלות, אז אל תחשוב עליהן כקטגוריות קיימות מטבען.

דרך נוספת שבה הם מדברים לעתים קרובות על התלות ההדדית היא במונחים של סוכן, פעולה ואובייקט. בטח שמעתם את זה לא פעם כי הם ממליצים שבסוף הפגישה (בסופו של יום) נקדיש את הכשרון שלנו, לראות את הסוכן, הפעולה והאובייקט כתלויים זה בזה ובכך ריקים מזה. קיום מובנה. תזכור את זה? הנה מה שאתה מגיע אליו הוא זה. מי שעשה את פעולת הסגולה הוא הסוכן. הפעולה שהם עשו, פעולה של נדיבות, פעולה של מדיטציה, או מה שזה לא יהיה, הוא הפעולה. האובייקט הוא מי שהם עשו את הפעולה ביחס אליו או כל אובייקט שבו עסקו. אנו רואים את שלושת הדברים הללו כקשורים זה לזה ואינם קיימים בפני עצמם.

לעתים קרובות מאוד יש לנו הרגשה כמו בפעולה של נדיבות: "בסדר, יש את הסוכן - יש כאן האדם הזה לבדו, נותן קיים מטבעו. אז יש כאן את הפעולה הזו של נתינה. ויש את האובייקט הזה - ה הצעה שניתן. והנה הנמען כאן. כולם מאוד נפרדים וקיימים מטבעם, והם פשוט מתנגשים זה בזה וזה יוצר הכשרון". זה בעצם לא ככה. האדם הזה לא הופך לנותן אלא אם כן יש מקבל, וחפץ ופעולה. אין פעולה אלא אם כן יש אובייקט, נמען וסוכן. אין נמען אלא אם כן יש את האובייקט והפעולה והסוכן. כל הדברים האלה מתרחשים בתלות זה בזה - אף אחד מהם לא קיים שם בפני עצמו.

כאן אתה יכול לראות מדוע כשמישהו מתחנן ואומר, "אני רוצה, אני רוצה," או "אני צריך, אני צריך", זו הסיבה שבודהיסטוות כל כך שמחים. הם מבינים שכדי ליצור פעולה של נדיבות, הם צריכים למישהו לתת לו, ובלי אותו אדם לתת לכל תרגול הנדיבות שלהם נחנק. ה בודהיסטווה רואה את חסד המקבל עבור הצעה להם את ההזדמנות ליצור הכשרון על ידי היותם נדיבים. כמו כן כאשר הבודהיסטוות שומעות מישהו אומר, "אני לא יכול לסבול את האומץ שלך", הם כל כך שמחים. (אל תדאג, אני עדיין עובד על זה!) הם כל כך שמחים כי הם מבינים שכדי להפוך ל- בודהא צריך להתאמן בסבלנות. אין סיכוי שאתה הולך להיות א בודהא בלי לתרגל סבלנות, וכדי לתרגל סבלנות אתה צריך מישהו שמטריד את דעתך, ומי שמפריע לאושר שלך, וגורם לך סבל. כש בודהיסטווה יש את האדם הזה, אז הם אומרים, "הו, הנה התלות שעולה בשבילי לתרגל עוצמה, הנסיבות מתחברות. זה פנטסטי!" הם מעריכים את האדם הזה שאומר, "אני לא יכול לסבול את האומץ שלך." אתה יכול לראות איך זה באמת נכון, לא? אנחנו צריכים את האנשים האלה בחיינו כדי שתהיה לנו הזדמנות להתאמן; אנחנו לא יכולים לעשות את התרגולים האלה אלא אם כן יש את האדם ביחס למי שאנחנו עושים אותם.

אנו רואים את הפעולה שעשינו כתלויה ולכן ריקה - כל הרכיבים השונים ריקים. כמו כן, פעולת ההקדשה היא פעולה של נדיבות, וזו גם היא תלויה ולכן כל החלקים השונים ריקים מקיום אמיתי. הם אומרים שלראות את המעלות שלנו כך ולהתמסר בצורה זו היא תרגול רב עוצמה, כי אז הפעולה המוצדקת שלנו היא לא רק אוסף הכשרון, היא גם הופכת לחלק מאוסף החכמה.

קהל: יש לי שאלה. הסוכן, האובייקט, הפעולה, צורת החשיבה הזו: נראה כאילו זה יתאר את מה שאנטידווה ניסתה לומר על הפער הזה בין המכיר לאובייקט המוכר. המכיר יהיה הסוכן, האובייקט יהיה אובייקט, והפעולה תהיה ההכרה. כי את זה היה לי קשה להבין, אבל נראה שזו המסגרת.

נכבד Thubten Chodron (VTC): באיזה הקשר הוא אמר את זה?

קהל: זה בפרק התשיעי שבו הוא מדבר על איך אנחנו רואים את הדברים האלה כקיימים באמת, יש למעשה את הפער הזה. אנחנו חושבים שיש את הפער הזה, כאילו יש אותי עם המוח שלי שמזהה את האובייקט.

VTC: הוא מדבר על איך מגע, שהוא ההתכנסות של איבר החישה, האובייקט והתודעה, איך מגע קשור באופן תלותי. לכן, מכיוון שהמגע הוא תלוי, אז ההרגשה, המתעוררת כתוצאה ממגע, היא גם תלויה.

קהל: האם כל ארבעת בתי הספר עקרונית מקבלים תלות הדדית?

VTC: זה יותר ה פראסנגיקה נוף. בגלל ה ואיבשיקאס, ה Sautrantikas, אני לא בטוח לגבי האחרים, אבל לפחות השניים הראשונים... למעשה, אולי כל האסכולות האחרות פשוט רואות את התוצאה כתלויה בגורם לתלות סיבתית. הם לא רואים שהסיבה והתוצאה שיש לזהויות האלה תלויות הדדית. הם פשוט רואים שזה הולך בכיוון אחד, מה שמוביל לתוצאה.