שאלות על דיבור סרק

• מדוע אומרים שדיבור סרק (רכילות) הוא הפחות הרסני מבין חוסר סגולות הדיבור
• איך רכילות הופכת ליצור חוסר הרמוניה עם הדיבור שלנו
• להסתכל פנימה על הרגשות שלנו כשאנחנו כועסים ורוצים להתפרץ עם הדיבור שלנו

הייתה שאלה מאחד האנשים שצפה ב בודהיסטווהפינת ארוחת הבוקר של על רכילות, או דיבור סרק, השביעית מתוך עשר המעלות הלא-סגולות. האדם הזה אמר, "האם רכילות לא באמת הרסנית, כי היא עלולה לפגוע במוניטין של מישהו, או בעבודה של מישהו, או בהערכה העצמית שלו. זה יכול להיות דבר כל כך מזיק. אז למה אומרים שזה הכי פחות מזיק מבין ארבע סגולות הדיבור?" זו הייתה השאלה.

מה שקורה כאן הוא שהמונח "רכילות" קצת מבלבל. אנחנו עוסקים במונחי תרגום. אני חושב שהמונח "דיבור סרק" מתאר בצורה מדויקת יותר מהי אותה אי-סגולה שביעית. דיבורי סרק, כלומר פשוט לדבר על שום דבר בעל ערך כלשהו, ​​רק סוג של "בלה, בלה, בלה", כדי לבזבז את הזמן שלך. לפעמים זה מתורגם ל"רכילות", כי רכילות יכולה להיות פשוט "בלה בלה בלה". אבל גם אנחנו מקשרים "רכילות" עם... רכילות יכולה להיות די זדונית, ואני חושב שעל זה האדם הזה מדבר. אז אני חושב שעדיף לתרגם את השביעי הזה כ"דיבור סרק". רק מדבר על "בלה בלה". ובגלל זה הוא הכי פחות חזק מבין השבעה.

מה שאנו באנגלית מכנים רכילות הוא לעתים קרובות מאוד "יצירת חוסר הרמוניה עם הדיבור שלנו", או "מילים קשות". נכון? כשאנו חושבים על משמעות המילה "רכילות"? "הו, אני מספר את כל הסיפורים הרעים האלה על מה שמישהו עושה. לפעמים אני משקר, אני מגזים. אני רוצה להרוס למישהו את המוניטין. או שאני פשוט זורק את כל העוינות שלי ומבקר מישהו. או שאני מתגרה בהם, או שאני צוחק עליהם. אני אומר שכל הדברים האלה באמת חשובים על כך שהם היו הגב שלהם". זה מה שקשור לעתים קרובות למילה "רכילות". וזה בעצם די שלילי. וזה יכול ליפול לתוך - תלוי מה אתה אומר - זה יכול ליפול לשקר, יצירת חוסר הרמוניה, מילים קשות. כל מיני דברים כאלה.

אנחנו באמת רוצים להיזהר עם זה כי אנחנו פוגעים ברגשות של אנשים אחרים כשאנחנו מדברים מרושע וכן הלאה אליהם או עליהם. וכשאנחנו עושים את זה אנחנו מזיקים לעצמנו, כי אנחנו מכניסים את אותה אנרגיה שלילית כועסת לתוך המוח שלנו. אנחנו חושבים שאנחנו מוציאים את זה מהפה שלנו. אני כועס על מישהו, אני לא אוהב מישהו, אני מקנא, אז אני פשוט הולך "בלה" ומדבר עליו כל מיני דברים מגעילים, חושב שהתחושה הרעה שיש לי, אם אני אומר את הדברים המגעילים האלה אני לא ארגיש רע. אני מוציא הכל החוצה. אבל אני לא יודע מה איתך, אחרי שאני אומר דברים מגעילים, או מבקר מישהו, או צועק עליו, או מה שלא יהיה, אני לא מרגיש טוב בתוכי. אתה מרגיש מאוד נסער, נכון? ואז אתה מסתכל על מה שאמרת ולעתים קרובות מאוד זה למישהו שבאמת אכפת לך ממנו. "וואו, מה עשיתי עכשיו?" אתה יכול לראות מיד שם ושם, אנחנו חושבים שאנחנו מוציאים את האנרגיה השלילית החוצה, אבל למעשה, אנחנו רק מגבירים אותה בעצמנו.

זה לא אומר שכשאנחנו כועסים אנחנו מורידים את הרגש ואנחנו לא מרגישים אותו, ואנחנו שוללים אותו, ומעמידים פנים שאין לנו אותו. גם זה לא עובד. אם אנחנו כועסים או אנחנו כועסים אנחנו מכירים בכך, אבל אז אנחנו מתחילים להסתכל על התחושה הזו ולומר "האם ההרגשה הזו היא באמת תגובה הולמת לכל המצב?" כי לפעמים אנחנו לוקחים דברים קצת אישית. ולפעמים אנחנו מגזימים במה שאנחנו חושבים שהמשמעות של מה שמישהו אומר לנו היא. אנחנו מייחסים לזה כל מיני דברים ונותנים לזה משמעות שאין לו, ואז מתעצבנים. אז זה לרוב טוב מאוד. אל תדחוף את הרגש, אבל אל תחשוב שהוא ייעלם רק על ידי זריקת מישהו.

אני מקווה שזה מבהיר את זה למי ששאל. זו שאלה טובה. כאן אנו רואים כיצד תרגום יכול להטות משהו לכאן או לכאן.