פסוק 29: חוסר שביעות רצון מסמסרה

• כמה חלק ניכר מהמחשבות שלנו מעידות כבר על חוסר שביעות הרצון שלנו
• הדרך הנכונה להיות לא מרוצה מסמסרה
• כמה לצבוט את הסמסרה שלנו זה חסר תועלת

41 תפילות לטיפוח bodhicitta: פסוק 29 (להורדה)

פסוק 29:

"שכל היצורים יהיו לא מרוצים מהעולם תופעות".
זוהי התפילה של ה בודהיסטווה כאשר רואים מישהו עצוב.

האין אנחנו כבר לא מרוצים מהעולם תופעות? כולנו כל כך מלאים התקשרות שאנחנו תמיד לא מרוצים, והאובייקט שאנחנו לא מרוצים ממנו הוא עולמי תופעות. למה בכלל זה בודהיסטווה להתפלל על זה? אנחנו כבר חיים באמצע חוסר שביעות רצון, לא? יום ולילה, יום ולילה, המוח תמיד לא מרוצה. "אני לא אוהב את זה, אני לא אוהב את זה. זה צריך להיעשות ככה, זה לא צריך להיעשות ככה. למה הם עושים את זה ככה, למה הם לא עושים את זה ככה? זה לא מספיק טוב, הם צריכים לעשות את זה ככה. זה טוב מדי, הם צריכים לעשות את זה לא כל כך טוב. זה ורוד הם צריכים להפוך אותו לסגול. זה סגול הם צריכים לעשות את זה ורוד." כל הזמן. "האנשים האלה שמים לב אלי יותר מדי, הם מטרידים אותי. הם לא שמים לב אליי מספיק, הם לא מאוד ידידותיים. הם דיברו איתי יותר מדי, אני לא יכול לסבול את זה. הם לא מדברים איתי, אני לא יכול לסבול את זה. הם שמו יותר מדי מלח במרק. הם לא שמים מספיק מלח במרק, מה רע להם. אנחנו לא יכולים לראות את השמש היום, אני לא יכול לסבול אותה, אני רוצה לראות את השמש”. והשמש זורחת, "אוי יש יותר מדי שמש על השלג, זה כואב לי בעיניים." תמיד, אנחנו לגמרי לא מרוצים מהכל.

אם אנחנו מסתכלים על המחשבות שלנו, אני חושב שחלק ניכר מהמחשבות שלנו הן רק החיבור הזה של "אני רוצה שזה יהיה שונה ולמה זה לא יכול להיות ככה." בעצם, "למה העולם לא מה שאני רוצה שהוא יהיה? ולמה אנשים לא עושים מה שאני רוצה שהם יעשו? למה הם לא מה שאני רוצה שהם יהיו. הם כל כך מגוחכים! [צחוק] אני כל כך לא מרוצה מהם." זה נכון לא? עם הכל.

למה בכלל שהבודהיסטוות יתפללו על זה? כבר יש לנו אותם. אני חושב שמה שקורה הוא הדרך שבה אנחנו לא מרוצים מהעולם תופעות זו לא הדרך הנכונה להיות לא מרוצים מהם, כי אנחנו לא מרוצים מהם באופן שאנחנו עדיין חושבים שהם יכולים להעניק לנו אושר ואנחנו מצפים מהם להשתנות כדי שיוכלו לתת לנו את האושר שהם אמורים לעשות. . בגלל זה אנחנו כרגע לא מרוצים מהם. מה שהבודהיסטוות רוצים שנעשה הוא להגיע לנקודה שבה אנו מבינים שאין אושר מהעולם. תופעות, ששום דבר לעולם לא יענה על הציפיות שלנו, ולכן תוותרו על כך. במקום לנסות לסדר מחדש את הברווזים שלנו בסמסרה, בואו ננסה לצאת מהסמסרה.

עד עכשיו שיכללנו את הסמסרה שלנו בהנחה שנוכל לשפר אותה קצת אם רק ננסה מספיק כדי לשנות את האנשים האלה. זה מה שעשינו, ולא נמאס מהתהליך הזה. מזה אנחנו צריכים להיות לא מרוצים. זה כל המוח שחושב שאפשר לשנות את העולם החיצוני, כל המוח שחושב שאם נוכל לשנות את העולם החיצוני, זה היה מביא לנו אושר נצחי. מזה אנחנו צריכים להיות לא מרוצים. אם לא נהיה מרוצים מזה, אז אנחנו ממשיכים לנסות לסדר מחדש את הברווזים שלנו.

יש לי את התמונה הזו שלנו... אתה יודע כשאתה ילד באמבטיה עם הברווזים הכתומים הקטנים. אתה זוכר את הברווזים הכתומים הקטנים עם המקור הבהיר, ואתה לוחץ אותם והם אומרים "אוף, אוף, אוף" [צחוק] והיינו יושבים באמבטיה ומסדרים מחדש את הברווזים שלנו, כי כמו שאנחנו רוצים שהם יהיו ב- כל רגע מסוים ישתנה. לפעמים אנחנו רוצים את הגדול כאן ואת הקטנים שם, ובפעם השנייה רצינו הפוך. לפעמים אנחנו רוצים אותם הפוך, לפעמים צד ימין למעלה. עכשיו יש להם לא רק ברווזים צהובים, יש להם כל צבע ברווזים. אין להם אפילו רק ברווזים, יש להם גם כל מיני יצורים קטנים אחרים עשויים מפלסטיק. עוד דברים להיות לא מרוצה מהם ולארגן מחדש.

מה שאנחנו צריכים להיות לא מרוצים ממנו זה הסמסרה באופן כללי והמוח שחושב שהדברים האלה באמת יכולים להביא לנו אושר. זה מה התפילה של ה בודהיסטווה הוא בערך כאשר הוא אומר, "שכל היצורים יהיו לא מרוצים מהעולם תופעות".