התגברות על בורות

• ההיבטים הכלליים של קארמה
• החשיבות שבאמת לעצור ולהרהר בתוצאות הפעולות שלנו
• להסתפק ביצירת הסיבות לאושר

המהות של חיי אדם: התגברות על בורות (להורדה)

"מהרע יבוא הכאב הארוך והבלתי נסבל
משלושת המחוזות התחתונים;
ממלכות טובות יותר גבוהות, מאושרות יותר
שממנו ניתן להיכנס במהירות לדרגות ההתעוררות".
דע את זה ותחשוב על זה יום אחר יום.

דיברנו עליו קארמה מעט. סוג התוצאות ש קארמה סיבות. דיברנו על 10 הלא-סגולות. ישנם ארבעה היבטים עיקריים של קארמה שטוב לזכור בזה, שהפסוק הזה מדבר עליו.

ההיבטים העיקריים של קארמה

1. ראשית, אושר תמיד נובע ממידות טובות, הוא אף פעם לא מגיע מחוסר סגולה. כאב תמיד נובע מאי-סגולה, אף פעם לא ממידות טובות. באופן דומה, סגולה תמיד מייצרת אושר (לעולם לא סובל), ואי-סגולה תמיד מייצרת סבל (לעולם לא אושר).

   אנחנו שומעים את זה ואנחנו אומרים, "כן, כן, זה הגיוני מאוד." אבל כשאנחנו עומדים לעשות משהו לא טוב, אנחנו חושבים על זה? לא. אם התקשרות בראש שלנו אנחנו רק חושבים איך להשיג את מה שאנחנו רוצים. אם אנחנו כועסים או כועסים על משהו אנחנו רק חושבים על איך להעלים את הלחץ שלנו ואת שלנו כעס. אנחנו לא חושבים על התוצאות ארוכות הטווח. ולעתים קרובות אנחנו אפילו לא חושבים על התוצאות לטווח הקצר.

2. אנחנו צריכים באמת לאמן את עצמנו להאט ולחשוב על התוצאות של המעשים שלנו, כי הדברים הם פעם אחת קארמה נוצר, זה לא סתם נעלם. זה משאיר עקבות אנרגיה במוחנו - זרע קרמתי או "קרה" בזרם התודעה שלנו - שמשפיע על חיינו העתידיים, ועל העתיד שלנו אפילו בחיים האלה. זה לא פשוט נעלם. אם נטהר את זה, כן, שלילי קארמה יקטן. אם אנחנו כועסים ויש לנו השקפות שגויות ואז המידות הטובות שלנו קארמה גם יפחת בכוחו. אבל דברים לא פשוט נעלמים. זו הייתה עוד אחת מארבע התכונות של קארמה.

3. תכונה שלישית היא, אם כבר, התוצאות עולות, בדיוק כמו מזרע קטן אפשר לקבל עץ גדול, מפעולה קטנה נוכל לקבל תוצאה גדולה.

4. הרביעי הוא אם אתה לא יוצר את הסיבה, אתה לא מקבל את התוצאה. אנחנו רוצים הרבה דברים, ואנחנו מוכנים להתפלל "שזה יקרה, שיקרה זה", אבל בעצם ליצור את קארמה כדי שזה יקרה? אנחנו לא חושבים על זה כל כך. אנחנו שמחים להטיב עם פוג'ות, ואנחנו שמחים לעשות תפילות, ולשאוף לדברים, אבל בעצם לעשות תרגול דהרמה וליצור סגולה ולנטוש אי-סגולה? זה כאילו, בחייך, דברים לא יכולים לקרות בלי סיבות? איכשהו ההבנה האינטלקטואלית שלנו איך קארמה העבודות לא תואמות את הפעולות שלנו, ואנחנו נהיים מאוד (סוג של) מרושלים. כמו שאמרתי קודם, אנחנו יוצרים אי-סגולה, אנחנו אף פעם לא חושבים, "אוי, זה יוביל אותי ללידה מחדש איומה", או, "זה יפריע לי לתרגל דהרמה", או, "זה הולך לטשטש את דעתי יותר ולכן יהיה לי קשה יותר להבין את הריקנות." אנחנו לא חושבים ככה. אנחנו פשוט מתקדמים ועושים כל פעולה שאנחנו רוצים לעשות, ללא סגולה, הו, זה לא משנה, זה רק קטן. אנחנו שוכחים הכל מכל העניין.

   בדומה ליצירת מידות טובות, כמו, "טוב, אני רק אתפלל ואני אציע כסף לאנשים לעשות תפילות ופוג'ות, וזה מספיק טוב, לא?" אבל כדי למעשה לרסן את עצמנו מ-10 הלא-סגולות, ולמעשה להשקיע את האנרגיה שלנו ביצירת 10 מסלולי הפעולה המשובחים, אנחנו די, יש ניתוק במוחנו. שמתם לב לזה?

   אפילו אנשים שהיו בדהרמה הרבה מאוד זמן, יש סוג כזה של ניתוק כי איכשהו אנחנו לא באמת חושבים שהפעולות שלנו יביאו תוצאות. אנחנו איכשהו חושבים שאנחנו פשוט עושים מה שאנחנו רוצים, לכל היותר אולי תוצאה בחיים האלה, אבל אפילו לא בחיים האלה. אז כשאנחנו עושים ואומרים דברים מגעילים לאנשים אחרים אנחנו אפילו מופתעים בחיים האלה שהם קצת מתעצבנים עלינו. אנחנו גונבים דברים של אנשים, למה הם מתרגזים? מישהו ישן בסביבה, למה בן זוגי כועס? אני לא מבין. איכשהו אנחנו לא מחברים סיבות ותוצאות, למרות שבמקרים רבים, כשאתה מלמד את ילדיך: "אתה חייב ללכת לבית הספר, כדי שתוכל לקבל חינוך טוב, שיביא לכך שאתה מקבל עבודה טובה, שתהיה תביא לכך שאתה מתפרנס טוב ותהיה לך אושר." אתה אומר את זה לילדים שלך, ואנחנו מאמינים בסיבה ותוצאה - עבור הילדים. אבל בשבילנו? ובמיוחד לחשוב על ההשפעות שמעבר לחיים האלה, אנחנו באמת מקרי חלל, לא? זה די פתטי כשחושבים על זה כמה זמן אנחנו בדהרמה, על כמה אנחנו מדברים קארמה. כמו שאנשים עושים כל מיני דברים ואנחנו אומרים, "טוב, אני מניח שלא היה להם קארמה לפגוש את הדהרמה. לא היה להם את קארמה כדי שהדבר הטוב הזה יקרה. הטוב שלהם קארמה אזל. הם היו בתאונה בגלל הבשלה של כמה רע קארמה." אז אנחנו אומרים את זה על אנשים אחרים, אבל האם אנחנו מקשרים את זה לעצמנו? האם אנחנו חושבים שעם מה שאנחנו עושים עכשיו אנחנו יוצרים את הסיבה לעתיד שלנו? והאם אנחנו מקדישים את הזמן לטיהור שליליות בכנות כדי לחתוך את הבלאגן של האנרגיה? לא. אתה לא חושב שזה מוזר?

אחד האסירים שכתבתי לו, בהרהור על איך הוא סיים עם עונש של 20 שנות מאסר על סחר בסמים, הוא אמר (כי הוא היה צריך לחזור כל חייו ולעשות קצת התבוננות פנימית על איך הוא הגיע לנקודה הזו) והוא אמר שהוא קיבל את כל ההחלטות הללו בחייו מבלי לחשוב על התוצאות שיגיעו. אלו הם רק החיים האלה, שלא לדבר על חיים עתידיים. והוא אמר שאתה עושה בחירות כל כך קטנות שבהמשך מביאות לתוצאות גדולות, ואתה לא מודע לכך שאתה עושה את זה כשאתה עושה את זה. ואז איכשהו מופתע כשהתוצאה מגיעה.

אנחנו באמת צריכים לעשות הרבה מדיטציה, אני חושב, על קארמה והשפעותיו, ובאמת לזכות בה איזו שכנוע. לא סתם משהו אינטלקטואלי. אבל באמת השתמש בזה כדי שנתחיל לפקח על הפעולות שלנו, וכשאנחנו צריכים להתאפק אז אנחנו מתאפקים בשמחה, ואומרים, "טוב, אני שמח שתפסתי את עצמי לפני שעשיתי את הפעולה השלילית הזו וגמרתי עם קצת סבל." וגם לדחוף את עצמנו כדי ליצור עוד סגולה, בידיעה שזה הגורם לאושר, ושאנחנו לא צריכים לדאוג מתי האושר יבוא, פשוט להסתפק ביצירת המטרה הזו, ולהיות שמח על כך, ואז תן למטרות הטובות להביא תוצאות טובות.