הדפסה, PDF & דוא"ל

ארבע כוחות היריב: חלק 1

ארבע כוחות היריב: חלק 1

חלק מסדרת לימוד שניתנה בריטריט החורף מדצמבר 2011 עד מרץ 2012 בשעה מנזר סרוואסטי.

וג'רסאטווה 10: ארבע מעצמות יריב, חלק 1 (להורדה)

בשתי השיחות הקטנות הבאות, אנחנו הולכים לדבר על ארבע מעצמות יריב בכללי. ואז אחרי זה ניכנס יותר ספציפית לסדהנה.

בהתחשב במוטיבציה שלנו לתרגול טיהור

כשחשבתי על הנושא הזה באמת חשבתי הרבה על מוטיבציה. כמו אחרים כאן, גם אני חשבתי על מתי עשיתי את וג'רסאטווה לָסֶגֶת. כשראיתי שהמוח שלי חשב בעיקר רק על החיים האלה, ועל הסבלות השונות שלי בחיים האלה, ורוצה להיפטר מהם, ולטהר את כל הבעיות והדברים האלה. אני באמת מעודד את כולנו להסתכל מה אנחנו עושים עם שלנו טיהור ולנסות להרחיב מעט את החשיבה שלנו. כמובן שאנחנו לא רוצים לסבול. אבל בואו נרחיב את ההשקפה שלנו לגבי סבל - וכל המצב שלנו עם רכיבה על אופניים שוב ושוב, חיים אחרי חיים. התמונה הזו היא פרספקטיבה טובה יותר, במיוחד אם היא מרחיקה אותך מלחשוב על "אני" כל הזמן, ועל "הבעיות שלי", ו"אני רוצה להיפטר מהסבל הזה".

כמובן שכולנו רוצים אושר וזה מוביל אותנו לרצון לדברים. כשאני חושב על המניעים שלי לטיהור, הפסוקים האלה משנטידאווה הם ממש גרפיים. אני לא יודע אם רכבת פעם על סוס, וכשאתה על הסוס וזה רק מושך כדי לקבל את ביס הדשא הקטן הזה. אתה מנסה לרכוב והוא רק רוצה את המעט הנאה הזה אז הוא מוריד את הראש, "אני חייב לקבל את פיסת הדשא הזאת." אתה יודע איך זה.

שנטידאווה אומר:

לפיכך, לחושניות יש הרבה מצוקה והנאה מועטה, כמו חיה שיש לה אחיזה של מעט דשא בזמן משיכת עגלה. למען חתיכת ההנאה הזו, שאפשר להשיג בקלות אפילו עבור בעל חיים, הרס רעה את הפנאי וההקדש הזה, שקשה מאוד למצוא.

בשבילי התמונה הזאת די חזקה. זה נתן לי פרספקטיבה על ההנאות הקטנות של החיים האלה שאני רץ אחריהם ומבזבז עליהם זמן. אנחנו באמת ממשיכים, צועדים בסמסרה ותופסים כאן בשביל הדבר הקטן הזה ותופסים כאן בשביל זה, וזה ממש לא מספק. אז אני מוצא שהתמונה הזו מועילה למוטיבציה שלי. אולי זה יעזור גם לך.

ואז להעמיד זאת מול הפוטנציאל שיש לנו, שלנו בודהא טֶבַע. אנחנו יכולים לעשות את זה טיהור תרגול מתוך מחשבה של לפחות לנסות לקבל שוב לידה מחדש אנושית יקרה ולנצל באמת את החיים האלה, או אולי אפילו את השחרור. ואז הכי טוב, עבורנו מתרגלי המהאיאנה, שחושבים על הארה מלאה ומימוש הפוטנציאל העצום שלנו. אז זה רק קצת על מוטיבציה לעשייה טיהור.

סקירה כללית של ארבע כוחות היריב

אל האני ארבע מעצמות יריב רשומים בצורה שונה ב- sadhana אבל אני הולך להסביר אותם בסדר הזה כי זה נקרא קצת יותר קל.

  1. כוחה של חרטה
  2. כוח ההסתמכות
  3. כוחן של פעולות מתקנות
  4. כוחה של הקביעה שלא לחזור על הפעולה

היום, נעשה קצת הקדמה ואז נדבר על חרטה. בפעם הבאה נדבר על שלושת האחרים.

דרך אחת לחשוב עליה טיהור האם אתה מתיישב (כשאתה לא בנסיגה אולי תעשה זאת בסוף היום) ותבדוק את היום שלך. אתה מסתכל מה הולך טוב ומה באמת לא היה במסלול. אתה משתמש בו כדי לסקור את היום שלך. חפשו את הדברים שבהם הייתם קצת מחוץ למסלול, ואחרי דברים שאינם מאוזנים, ובאמת הפכו להיות מאוד כנים עם עצמכם. גשה פלגיה אמר פעם שאנחנו באמת צריכים להיות כנים עם עצמנו, לפחות כשאנחנו מסתגרים מאחורי דלת חדר השינה שלנו, או על הכרית שלנו, איפה שאנחנו לא מדברים עם אף אחד. אז לפחות בואו נהיה כנים עם עצמנו. זה מה ש טיהור עוסק. זו דרך להסתכל בכנות על מה שאנחנו עושים; ובעיקר להסתכל על המניעים שלנו לעזור לנו להבחין, וללמוד להבחין, באמת מה אנחנו עושים כל היום.

ובעיקר, איפה ההגזמה? פעמים רבות אלו הדברים שאינם בסיס, שנעשוים תחת השפעת ייסורים. עם סבל אז כמובן שהם מעוותים; ולכן אנחנו מגזימים בדרך כלל בתכונות הטובות של משהו, וכך אנחנו מתחברים אליו. או שאנחנו מגזימים בתכונות הרעות של משהו ויש לנו סלידה ממנו. הזמן הזה שאנחנו מבלים לעשות את זה עוזר לנו להסתכל על הדרכים המעוותות שבהן אנחנו תופסים דברים וסוג של לנקות את זה. דע שאם אתה סובל, יש לך עיוות בראש. בדרך כלל כאשר אנו עושים את הנסיגה הזו אנו הופכים מודעים למדי לסבל שבנפשנו. אז רק שתדע שזה עיוות. יש שם עיוות, ובואו נחפש אותו, וננקה אותו, ונטהר, וננסה להבין אותו בצורה מלאה יותר.

כשאנחנו עושים זאת טיהור, יש את ארבעת הכוחות הללו וכל הארבעה נחוצים עבורם טיהור לקרות. לעתים קרובות אומרים שהחרטה היא המרכזית ביותר וזה בהחלט נכון. שלושת הגורמים האחרים שאתה עשוי לעשות בחייך אך ללא חרטה לא באמת תהיה לך טיהור. אתה עדיין צריך את כל הארבעה ואתה צריך לעשות את זה טיהור מתרגלים שוב ושוב. ולמה זה? ובכן, מנקודת המבט הבודהיסטית, אנחנו כאן מאז זמן חסר התחלה. יש לנו כמה הרגלים ממש מושרשים. זה קצת כמו מחלה כרונית ורק מנה אחת של תרופה לא תרפא אותה. אנחנו צריכים לטהר שוב ושוב כדי לגרום לכוח הזה לסתור הרבה מהדפוסים הרגילים שלנו. זה מועיל לדעת את זה ולהיות מציאותי לגבי איך טיהור עובד. כמו כן, אם אתה חושב על זה, כשאתה עושה סשן אתה בדרך כלל לא עושה את כל ארבעת הכוחות בצורה כל כך מושלמת, הם לא כל כך חזקים. אז אולי תצטרך לעשות אותם שוב ושוב רק בגלל שאין לנו את כל הארבעה מעורבים לגמרי, וכדי להשיג את כל ארבעת הכוחות שם.

היתרונות של תרגול טיהור

יש הרבה יתרונות בעשייה טיהור ואלה יעלו כשאנו עוברים את השיחות השונות הללו. אחד שהכודרת צ'ודרון ציינה (דבר שאני מעריך מאוד) הוא השוואה לעשות טיהור לקלף בצל. הרעיון שהיה לה היה שאתה מטהר בדיוק כמו שאתה מקלף שכבות, וכאשר אתה מטהר אתה מקבל יותר בהירות. זה מה שאנחנו רואים כשאנחנו מסתכלים על המוח שלנו, במעשינו ובדיבור שלנו. ככל שאנו מסתכלים על המניעים שלנו ובאמת יושבים עם דברים הם נעשים ברורים יותר. יש לנו הרבה יותר כושר הבחנה ויש הרבה יותר בהירות שמגיעה עם הזמן. המוח שלנו נעשה ברור יותר.

עוד אחד מהיתרונות הגדולים הרבים של טיהור הוא שהוא הופך את המוח לפורה יותר כך שהתורה יכולה להיכנס. אם אין לך מספיק יתרונות ואתה לא מטהר, המוח הופך להיות כמו בטון, קצת קשה. אני חושב טיהור עוזר מאוד. זה משפיל במובן מסוים, אבל זה סוג טוב של צניעות. זה עוזר לנו לראות את עצמנו בצורה ברורה יותר ואנחנו עובדים עם הדברים האלה וזה גורם לנו להיות פתוחים יותר. זה נותן לנו קרקע פורייה לתורות לצמוח בה. אלו רק שניים מהדברים שיש בהם תועלת רבה.

לעתים קרובות אנשים תוהים, "ובכן איך אני יודע אם טיהרתי?" יש דברים שהם כותבים עליהם בטקסטים על החלומות שלך, וזה וזה. אבל מה שהכי הגיוני בעיני הוא מה שאמר מילרפה:

אולי יש לך ספקות שהווידוי באמת יכול לטהר מעשים אבל אם המחשבות שלך הפכו חיוביות אתה מטוהר.

מבחינתי זה נכון. הדברים שטיהרתי שוב ושוב, שבהם אני רואה שינוי במוחי סביב הדברים האלה, כלומר טיהור בעבודה. אני משתמש בזה כהגדרה שלי - כשעשיתי את השינוי בפנים. כמובן שיש רבדים לדברים, ודברים חוזרים אלייך. אבל אתה עדיין יכול לראות את השינויים לאורך זמן.

כוחה של חרטה

הראשון מבין הכוחות שעליהם נדבר הוא כוחה של חרטה. קשה לנו להבחין בזה כמו שצריך, זה לוקח הרבה זמן. אני לא יודע איך זה יהיה עבור מישהו בתרבות אחרת. את זה אני לא ממש יודע. עבור אדם מערבי, אנו מתקשים להבחין בין חרטה לאשמה - וזה לוקח לרובנו שנים. זה תהליך של למידה מהי חרטה. בפשטות, חרטה היא כמו הכרה בטעויות שלנו. זה מעמיד אותנו בעמדת כוח כי אנחנו יכולים לקחת אחריות. אנחנו יכולים פשוט להכיר בזה, כאילו שתיתי את הרעל הזה והלוואי שלא. במוחי שלי אני תמיד מנסה לראות את הנזק שמשהו עושה, אם זה כלפיי או כלפי מישהו אחר. ככה אני מייצר חרטה.

להשוות את זה עם כאשר אנו עלולים לעבור אשמה. זה באמת משהו שחוסם את ההתפתחות שלנו. אתה די תקוע כשאתה נכנס לאשמה. יש הרבה "אני" שקורה שם. לעתים קרובות אני חושב על זה כמו תגובה לתגובה - תגובה לעצמי. יכול להיות שעשיתי את הטעות הזו, ואז אני מגיב לה, ואז אני מרגיש קצת מסורבל עם עצמי. אתה יכול אפילו לומר שאתה שונא את עצמך במובן מסוים. לא הייתי מודה בזה בפני עצמי בעבר. אבל אתה פשוט ממש מתמודד עם המקרה שלך. קצת לקחת את זה רחוק מדי, ככה זה הולך לראש שלי.

עכשיו כשאני מנסה לפתור את זה במוחי (ואני חושב שזה כנראה די שונה עבור אנשים שונים) אני מכיר בכך כטעות ואני פשוט אומר, "וואו! הלוואי שלא הייתי עושה את זה". ואני עוצר שם ועובר את טיהור. אני לא הולך לזרימת המחשבות הבאה שלי, אולי זה מה שאני מרגיש לגבי עצמי על שעשיתי את זה. מההדרכה של נכבד צ'ודרון, למדתי שאני צריך לחתוך את זה שם.

אני חושב שההיבט הזה יהיה שונה עבור אנשים שונים. אתה צריך להגיע למקום שבו אתה מזהה משהו כמשהו שצריך להתחרט עליו. אבל אז, אם אתה רואה שאתה חושב על עצמך הרבה, "הכל קשור אלי" ו"אני כל כך חסר ערך" או שאתה מרגיש רע או משהו כזה. זה לא באמת זה. זו המחשבה המרוכזת בעצמה עם סוג של התקפת נגד ערמומית. זה לא רוצה שתשתנה; זה רוצה שתישאר תקוע. כשאתה רואה את זה קורה פשוט לך, "לא, לא בשביל זה אני כאן."

צ'ודרון הנכבד דיבר על כך גם במונחים של אחריות. עוד לא ממש חשבתי על כך. היא אמרה שאנחנו צריכים להבחין למה אנחנו אחראים ולמה אנחנו לא אחראים. הרבה פעמים אנחנו מרגישים אשמה על דברים שהם ממש לא באחריותנו. אני אציג את זה בתור א קואן בשבילך לעבוד איתו. בואו נסתכל לראות איפה זה עשוי להופיע בזמן שאנחנו מטהרים.

זהו להיום. נקלוט בפעם הבאה עם שלושת כוחות היריב האחרים.

נכבד Thubten Tarpa

הנכבדת Thubten Tarpa היא אמריקאית המתרגלת במסורת הטיבטית מאז שנת 2000 כשמצאה מקלט רשמי. היא גרה במנזר סרוואסטי בהדרכתו של הנכבד תובטן צ'ודרון מאז מאי 2005. היא הייתה האדם הראשון שהסמיך את מנזר סרוואסטי, ולקחה את הסמכת הסרמאנריקה והסיקאסאמאנה שלה עם הנכבד צ'ודרון כמרצה ב-2006. ראה תמונות של הסמכה שלה. המורים העיקריים האחרים שלה הם HH Jigdal Dagchen Sakya ו-HE Dagmo Kusho. היה לה המזל לקבל לימוד גם מכמה ממוריו של נכבד צ'ודרון. לפני המעבר למנזר סראבסטי, הנכבד טארפה (אז יאן האוול) עבד כפיזיותרפיסט/מאמן אתלטי במשך 30 שנה במכללות, במרפאות בבתי חולים ובמסגרות תרגול פרטיות. בקריירה זו הייתה לה הזדמנות לעזור למטופלים וללמד סטודנטים ועמיתים, וזה היה מאוד מתגמל. יש לה תואר ראשון ממדינת מישיגן ומאוניברסיטת וושינגטון ותואר שני מאוניברסיטת אורגון. היא מרכזת את פרויקטי הבנייה של המנזר. ב-20 בדצמבר 2008 Ven. טארפה נסע למקדש Hsi Lai בהסיינדה הייטס קליפורניה וקיבל סמיכה בהיכשוני. המקדש מזוהה עם המסדר הבודהיסטי פו גואנג שאן בטייוואן.