פחד ושנאה

מאת BT

צל של יד שמנסה לתפוס צל של אדם בורח.
רוב הבחורים בכלא יגידו לך שהם "אף אחד לא מפחדים", אבל אני כאן כדי לומר לך שפחדתי כמעט מכולם. (תמונה על ידי סטיוארט אנתוני)

אני לא חושב שהייתי גזען לפני שהגעתי לכלא. גזע מעולם לא היה באמת בעיה עבורי בעולם החופשי. במערכת הכלא בטקסס, כ-45 אחוז מהאוכלוסייה הם שחורים. מספר הלבנים הוא בהרבה, ולכן הם טרף קל. כשאתה חדש בכלא, שאר הכלואים מנסים לבדוק אותך בכל סיבוב, לראות אם תישבר. אני לא טוען שרק השחורים אשמים בכך, וגם לא כל השחורים. רק ככה זה בכלא.

הכניסה לכלא הייתה הלם לחושיי. כל חווית הכלא זעזעה אותי. לא היה שום דבר מהעבר שלי שיכול היה להכין אותי לחוויה כזו. היחידה הראשונה שהלכתי אליה הייתה אחת הגרועות בטקסס, ופחדתי שם פחד מוות. רוב הבחורים בכלא יגידו לך שהם "משום גבר", אבל אני כאן כדי לומר לך שפחדתי כמעט מכולם. אז נלחמתי כמו מטורף, לעתים קרובות בטירוף כובע. לפעמים התחלתי בריבים. חטפתי מכות רבות, אבל זה לא משנה כל עוד נלחמתי כי זה מה שאחרים כיבדו.

פחדתי פחד מוות שהם יראו את הפחד שלי. התחלתי לשנוא אותם, לא בגלל גזע אלא בגלל שהם שנאו אותי. בסופו של דבר חיברתי את כולם במוחי. טוב ורע ביחד - אנחנו נגד הם. אני רואה בזה יותר בעיה עדתית עבורי מאשר בעיה של גזע. הייתי מרגיש אותו דבר כעס כשראיתי את אחד השומרים מכה אדם שחור כפי שהייתי רואה את אותו אדם שחור מכה אדם לבן. זה היינו אנחנו נגד הם. בסופו של דבר זה לא משנה איזה סוג של 'איזם' אתה מתייג את זה - זו שנאה. שנאה כלפיהם, שנאה לכולם. בעיקר זו הייתה שנאה לעצמי. שנאתי את ב', וזה מה שהניע את השנאה שלי לעולם.

המכובד ת'בטן צ'ודרון שאל את BT איך הוא מתמודד עם הפחד עכשיו. הנה התגובה שלו:

באמת שאין לי תשובה טובה לזה. תמיד הייתי סוג של ענווה. אני נשאר לעצמי הרבה זמן, ואני רואה שזה בגלל שאני מפחד מאינטראקציה עם אחרים. זה לא רק שאני ביישן. אני מפחד מהאופן שבו אחרים רואים אותי ואיך הם עלולים להתייחס אליי בכל מצב נתון.

אני אומר שאני פציפיסט, אבל בעצם אני פשוט מפחד מקונפליקט, מילולי או פיזי. אני חושב שמכאן הגיע הרבה מהזעם שלי. מכיוון שתמיד ניסיתי להימנע מעימותים, מילאתי ​​את שלי כעס למטה עד שהוא עלה על גדותיו.

בהדרגה ראיתי שינוי: אני מדבר עם אנשים שאני לא מכיר (מה שרק לעתים רחוקות עשיתי) ומדבר עם השומרים (מה שמעולם לא עשיתי). יצאתי מהקליפה שלי יותר. אני חושב שזה קשור לאופן שבו אני רואה את עצמי. אני כבר לא מרגיש כל כך מאוים כי אני לא מתחרה באף אחד עכשיו (רוב הזמן). אני לא מרגיש שמישהו יפגע בי או ינסה לרמות אותי כי אני לא חושב לעשות לו את זה. הפסקתי להיות חלק מ"המשחק" שמשחקים אז אני לא כל כך מודאג מי מנצח.

אנשים כלואים

אנשים כלואים רבים מכל רחבי ארצות הברית מתכתבים עם הנכבד תובטן צ'ודרון ועם נזירים ממנזר סרבסטי. הם מציעים תובנות נהדרות לגבי האופן שבו הם מיישמים את הדהרמה ושואפים להועיל לעצמם ולאחרים אפילו במצבים הקשים ביותר.

עוד בנושא זה