המוות הוא מובהק

• איך המוות של תשע נקודות מדיטציה מועיל
• חשיבות המחשבה על המוות
• קביעת סדרי עדיפויות בחיינו

דיברנו על ארעיות ומוות. המוות של תשע נקודות מדיטציה מאוד מועיל לעשות במקרה זה כדי להכיר את עצמנו באמת עם הרעיון שאנחנו הולכים למות, שאנחנו לא יודעים מתי, ולדעת מה חשוב בזמן המוות, וכך להשתמש בזה כדי לקבוע את סדרי עדיפויות בחיינו.

יש אנשים שבאמת נמנעים מלדבר על מוות. הם חושבים שאם נדבר על זה אז זה יקרה, ורומזים שאם לא נדבר על זה אז זה לא יקרה. [צחוק] זה לא מאוד הגיוני, נכון? יש אנשים שכל כך לא נוח לדבר על מוות. למעשה הוקל לי מאוד כשפגשתי מורים בודהיסטים שבהם מדברים על המוות, הנה זה. אין בושה, אין כעס, אין זה או זה, זו פשוט מציאות אז בואו נדבר על זה כדי שנוכל ללמוד איך לעבוד עם זה.

במוות של תשע נקודות מדיטציה יש תשע נקודות, והן מחולקות לשלושה חלקים. החלק הראשון מדבר על איך המוות שלנו מוגדר. הנקודה הראשונה מתחת לזה היא שכולם מתים, לא משנה מי הם. אנחנו בהחלט יכולים להסתכל על זה. אפילו המנהיגים הדתיים הגדולים, המנהיגים הפוליטיים הגדולים, הגאונים הגדולים על הפלנטה, כולם בני תמותה וכולם מתים. זה פשוט כמו שזה. זו מציאות. המוות הוא מובהק.

הנקודה השנייה היא שאין שום מקום ביקום הזה שבו נוכל ללכת כדי להימנע מכך. אולי נוכל לחשוב שאם נוכל ללכת למקום אחר שבו יש להם שירותי בריאות טובים יותר, איפה שאנשים נחמדים יותר, איפה מזג האוויר נחמד יותר, איפה זה, איפה זה, אז איכשהו אני לא הולך למות. אבל אין לאן שאנחנו יכולים ללכת. המוות הוא חלק מהעובדה של... כי הרגע בו אתה נולד... אנחנו נולדים בגלל סיבות ו תנאים. אז בעצם מרגע ההתעברות אנחנו בתהליך של הזדקנות. עקב סיבות ו תנאים, כל העניין הוא בהשפעת סיבות ו תנאים, בעיקר בורות ו קארמה, ולאחר מכן, כמובן, ה תנאים של המרכיבים שלנו גוּף, והדברים האלה משתנים בתהליך מאוד טבעי. כאשר האנרגיה הסיבתית נגמרת אז התוצאה היא שהאורגניזם מת. אין לאן ללכת כדי להימנע מזה.

אנחנו יכולים להעסיק את עצמנו בחיינו בהרבה דברים אחרים כדי להעמיד פנים שהמוות אינו מוגדר, אבל זה לא הופך את המוות לבלתי מוגבל. מה שקורה במקום זה שכל החיים שלנו עוברים מבלי שעשינו שום תרגול, רק לאחר שנתפסנו בהיסח הדעת כי יש לנו את המוח הזה שאומר טוב, המוות לא יקרה עד אחרי שאתרגל. אז אם לא אתאמן אז אני פשוט אחיה לנצח. לא, לא עובד ככה.

נקודות אלו חשובות מאוד לחשוב עליהן ולהכיר באמת את המוח שלנו עם העובדה שאנחנו, באופן אישי, הולכים להפסיק להיות זהות האגו שאנחנו כרגע, ושהאנשים שאכפת לנו מהם בחיינו ושאנחנו סומכים עליהם. על גם הולכים למות. אני חושב שאם אתה חושב על זה בצורה הנכונה, בדיוק כמו שזה עובדה של המצב שבו אנחנו נמצאים, להכיר את עצמנו עם "אני הולך למות, ההורים שלי הולכים למות, האהובים שלי הולכים למות, המורים שלי, החברים שלי, כל האנשים האלה הולכים למות..." כמובן, אנחנו לא יודעים מתי, אבל אנחנו יודעים שזה יקרה. ואז כשזה קורה, כבר הכרנו את הרעיון הזה אז זה עוזר לנו לקחת את זה יותר בקלות ולא להיות כל כך מבוהל.

אתה רואה הרבה אנשים, "טוב, איך זה יכול לקרות? היית אמור לחיות לנצח. המוות לא היה אמור לקרות". ואז הם מבוהלים לגמרי. אבל כשאנחנו מבינים שאנחנו והאהובים שלנו הולכים למות, אז אנחנו מתחילים לעשות איזושהי הכנה נפשית בליבנו שלנו לקבל את המצב הזה. זה גם עוזר לנו מאוד להעריך את הזמן שיש לנו איתם. וכשאנחנו מעריכים את הזמן אז אנחנו לא מבזבזים את הזמן בריב איתם או בריב איתם, או דברים מהסוג הזה שאנחנו עושים לעתים קרובות כל כך כשאנחנו לוקחים אנשים כמובנים מאליהם.