פחד מהעתיד

• המוח שלנו לפעמים לוקח אותנו לדאגה לגבי עתיד שלא קורה
• חרדה ופחד נובעים מכך שלא חושבים על העתיד בצורה סבירה

פחד 07: פחד מהעתיד (להורדה)

אז ממשיכים לדבר על פחד. לעתים קרובות פחד לוקח אותנו אל העתיד כשהעתיד עדיין לא קורה, בסדר? אז נשב כאן עכשיו, במצב נחמד לגמרי, ואז המוח יחשוב על התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות בעתיד, ואז יפחד ונבהל, ייחרד, אתה יודע, וידאג ופשוט תלך אל חלקים על כל העניין, למרות שזה לא קורה עכשיו. אז, האם זה אומר שאנחנו אף פעם לא חושבים על העתיד? לא, כי אנחנו צריכים לתכנן תוכניות לעתיד וכן הלאה. אבל זה כרוך בהסתכלות על העתיד בלי לתת לכולנו התקשרות והפחד והדאגה שיוצאים מתוך התקשרות תתמכר לעתיד, בסדר? אז אולי נסתכל על העתיד ונאמר "בסדר, אם לא נטפל בדבר כזה או אחר, זה עלול לקרות. אני לא מרגיש טוב, אם לא אלך לרופא ויפתור את זה זה עלול להיגמר במשהו רע או אם יש הרבה שלג על הגג זה עלול להתמוטט ולגרום לנזק נוראי אם לא נעשה משהו בעניין." אבל לראות את זה בראש רגוע שרק רואה סיבות ותוצאות בצורה סבירה זה משהו שאנחנו צריכים לעשות כדי לתכנן את העתיד ולטפל בדברים שצריך לטפל בהם.

ראייה סבירה של העתיד

אבל המקום שבו אנחנו מסתבכים הוא המקום שבו אנחנו לא חושבים על העתיד בדרכים סבירות, אבל אנחנו מאפשרים התקשרות והפחד מנהל את ההצגה ואז אנחנו ממציאים את הדרמות הנוראיות המדהימות האלה שבהן הכל אסון, הכל מתפרק ואנחנו מדמיינים את זה כאילו אין לנו ממש משאבים או שום כישורים להתמודד עם המצב. כאילו כל הדבר הנורא הזה בטוח יקרה וכשזה יקרה אין שום דבר בחוץ בקהילה שלי שיעזור לי, אין לי משאבים פנימיים, כל העניין פשוט הולך להרוס אותי. ואז אנחנו פשוט ננעלים בתוך הפחד והדאגה והחרדה שלנו. בסדר?

תשומת לב לא מתאימה

אז את זה ראיתי אצל רבים מכם, תסתכלו על הפנים שלכם. האם זה מצלצל בפעמון? אז, אתה יודע, כשאנחנו רואים את המוח שלנו עושה את זה, אנחנו צריכים להחזיר אותו להווה ומה בדיוק קורה עכשיו, בסדר? אז המוח שלך יגיד "אבל זה לא התרחיש הגרוע ביותר, אני בעצם מסתכל על העתיד בצורה ריאלית, אני בטוח שהדברים הנוראים האלה בהחלט הולכים לקרות ואני בטוח שאין לי כישורים להתמודד איתם אוֹתָם." אוקיי, בכל פעם שאתה מרגיש שאתה מודאג ומודאג ומפחד, זה כשלעצמו אינדיקציה לכך שאתה לא רואה את המצב נכון, בסדר? כי זכרו שהרגשות האלה הם ייסורים, הם מבוססים על הגזמה, הם מבוססים על תשומת לב לא הולמת. אז אם אתה מרגיש אותם, אז משהו מעוות באופן שבו אתה מסתכל על המצב, בסדר? אז זה טוב מאוד רק לחזור לרגע הנוכחי; מה שקורה בסדר גמור, העולם לא נגמר, אני לא צ'יקן ליטל כשהשמיים נופלים, ואיכשהו נוכל לגרום לדברים להתקדם כאן ואולי הדברים לא יסתדרו בדיוק כמו שהייתי רוצה אבל הם יסתדרו בסדר לגמרי. אז תמשיך לנשום, תחזור להווה, תפסיק לכתוב את הדרמות, בסדר?