השיחה
השיחה
פלזה 
על עבודה עם מצוקות 
יולי 12, 2016 
אני נכנס לחדר ומתיישב.
מלא בתחושת סקרנות לקראת השיחה המתקיימת.
אני מסתכל סביב החדר.
השמש זורחת מבעד לחלונות
זה יום יפה בחוץ.
אני מפנה את תשומת ליבי לשיחה המתחוללת מולי.
ת: "שמעת איך היא דיברה איתי?"
ב: "כן, היא הייתה די מגעילה וגסה."
ג: "אל תיקח את זה אישית, כנראה יש לה יום רע"
ת: "אני צריך ללכת לספר לה על עצמה!"
ב: "זה שיש לה יום רע, לא אומר שהיא צריכה להקיא רגשית על כולם."
ג': "עזוב את זה, אני בטוח שהיא לא התכוונה לפגוע בך בכוונה."
ב: "אני יודע, אבל בכל זאת..."
ג: "אנשים אומרים ועושים דברים שהם לא מתכוונים אליהם כשהם כואבים וכואבים."
ת: "זה לא נותן לה את הזכות."
קול חדש מצלצל, ילד
ילד: "מה קורה?"
אני עונה, "מישהו לא היה כל כך נחמד."
ילד: "הו, מי מנצח בוויכוח?"
"לא יודע עדיין, זה נשאר לראות."
ילד: "לא נמאס לך להקשיב לבחורים האלה?"
"טוב," אני אומר, "זה מעניין אותי כי בדרך כלל מי שהכי רועש מנצח בוויכוח."
"באמת," כשהיא לוקחת את ידי, "יפה בחוץ, בוא נלך לטייל בשמש."
אני נעמד ואנחנו הולכים לכיוון הדלת ואני אומר, "השיחה הזו קצת מזדקנת."
היא שואלת, "מי לדעתך ינצח בוויכוח?"
"אני חושב שאתה."
אני יוצא החוצה וסוגר את הדלת בוועדה שלי.
תמונה מוצגת © Rawpixel.com / stock.adobe.com
