אהבת הכסף

אהבת הכסף

פרשנות בת שלושה חלקים על א ניו יורק טיימס מאמר מאמר מאת ארתור ברוקס בשם "אוהב אנשים, לא הנאה."

  • כסף ורכוש חומרי הם האופן שבו אנשים מודדים הצלחה בחברה
  • אנשים שמדרגים יעדים חומריים מאוד הם באופן כללי יותר חרדים ומדוכאים
  • עדיף לרצות את מה שיש לך מאשר לקבל את מה שאתה רוצה

אהבת הכסף (להורדה)

חלק 1: אוהב אנשים, לא הנאה
חלק 3: הנוסחה לאושר

רציתי להמשיך לחלוק את מחשבותיי על מאמר זה של ארתור ברוקס בשם "אוהב אנשים, לא הנאה" שהתחלנו אתמול.

אתמול הוא דיבר על אושר ואומללות, ועבר איך אנשים חושבים שהתהילה תביא לך אושר ואיך אתה הופך לג'אנקי, תמיד צריך עוד ועוד תהילה אבל זה אף פעם לא באמת מספק אותך וממלא אותך.

עכשיו הוא ימשיך לדבר על דברים חומריים. אז הוא אומר:

חלקם מחפשים הקלה מאומללות בכסף ובדברים חומריים.

זה אחד הדברים העיקריים בחברה שלנו, לא? ולעתים קרובות אנחנו מודדים הצלחה בחברה שלנו. אם יש לך כסף ואם יש לך דברים חומריים.

התרחיש הזה קצת יותר מסובך מתהילה.

למעשה, אני לא מסכים עם זה. אני חושב שה התקשרות למוניטין הוא הרבה יותר עמוק מה התקשרות לדברים חומריים. והם אפילו אומרים את זה עבור מתרגלי דהרמה; מישהו יכול בקלות רבה לוותר על אוכל ודברים כאלה, ולעלות למתחם בודד ולסגת, אבל בזמן שהם בנסיגה הם חושבים על, "הו, כל האנשים בעיר יודעים שאני כאן למעלה עושים ריטריט והם יודעים שאני מתרגל נהדר". כך שלמרות שמישהו מוותר על דברים חומריים - מישהי שעשתה נסיגה של שנה, מהנהנת בראשה בהסכמה לכך - שלמוח קשה מאוד להשתחרר ממה שאנשים אחרים חושבים. אז זה מה שהבחור הזה חושב.

הראיות אכן מצביעות על כך שכסף מקל על סבל במקרים של צורך חומרי אמיתי. (זהו טיעון חזק, לדעתי, למדיניות רבות של רשתות ביטחון למעוטי יכולת.) אבל כשהכסף הופך למטרה בפני עצמה, הוא יכול להביא גם סבל.

בּוּדְהָא לימד את זה! [צחוק]

במשך עשרות שנים, פסיכולוגים אוספים ספרות עצומה על הקשרים בין שאיפות שונות ורווחה. בין אם הם בוחנים מבוגרים צעירים או אנשים מכל הגילאים, רוב המחקרים מצביעים על אותה מסקנה חשובה: אנשים שמדרגים יעדים חומריים כמו עושר כעדיפויות אישיות עליונות, נוטים יותר להיות חרדים יותר, מדוכאים יותר ומשתמשי סמים תכופים יותר. ואפילו להיות עם יותר מחלות פיזיות מאלה ששמים את עיניהם על ערכים מהותיים יותר.

זה מעניין שהם עשו מחקר ומצאו את זה. כי זכור שערכים פנימיים הם כמו הערכים האישיים שלך ומה שחשוב לך ולהתחבר לאנשים אחרים ואיך אתה רוצה לצמוח כאדם, דברים כאלה שלא ניתן למדוד על ידי החברה. וכאן כל הדברים שיכולים - במיוחד כסף, אני מתכוון שזה הכי קל למדוד לפי החברה - ואז האנשים שהכי מרותקים לזה - יותר חרדה, פחות סיכוי להיות מאושרים, יותר מחלות פיזיות. ואתה יכול לראות למה, כי בשבילם...

אני חושב שזה מתקשר גם לתהילה, כי כשאתה קשור לדברים חומריים, זה לא רק הדברים החומריים שעושים אותך מאושר. כלומר, עד לנקודה מסוימת, כי כאשר הצרכים הפיזיים הבסיסיים שלך מסופקים, עד לנקודה זו, כן, הדברים החומריים האלה שיביאו לך אושר. אבל מעל לנקודה זו, מדוע אנשים צריכים באופן עקבי יותר ויותר טוב, יותר ויותר טוב? ההסתכלות שלי היא, אחד, הם מנסים להוכיח לעצמם שהם בני אדם ראויים, כי זה היה הערך המשפחתי שהם גדלו עליו הוא שהצלחה נמדדת בכסף ובדברים חומריים. אז הם הפנימו את הערך הזה, וכדי להרגיש שהם בני אדם מצליחים הם צריכים לקבל את החומר הזה, בשביל הערך העצמי שלהם. הדבר השני הוא, אני חושב, שבגלל שיש לך כסף ועושר גם מביא לך תהילה. גם נותן לך כוח. אם נכתבת ב-Fortune 500, אז אתה לא רק עשיר אלא גם מפורסם. ואם אנשים אחרים יודעים שאתה עשיר, ועושר הוא סימן להצלחה, אז אנשים אחרים יודעים שאתה מצליח. אז אתה מקבל את התהילה של הצלחה. ואז זה גם, אתה משתמש בזה כדרך לנסות להרגיש שווה כבן אדם. אם יש לי כסף שהחברה אומרת שאני מצליח אז אני יכול להרגיש שאני מצליח אז אני שווה. אז אני חושב שזה לא רק הכסף והדברים החומריים. אני חושב שזה מה שהכסף והרכוש מייצגים בחברה. זו הזונה האמיתית כאן. הוא לא נכנס לזה. אולי הוא לא רואה את זה. אבל בכל מקרה…

אף אחד לא מסכם את המלכודות המוסריות של החומרנות בצורה מפורסמת יותר מאשר פאולוס הקדוש במכתבו הראשון לטימותיאוס: "כי אהבת הכסף היא שורש כל הרע: אשר בעוד שחלקם חשקו בו, הם טעו מהאמונה ונקבבו. את עצמם עוברים בצער רב".

כאן כשהוא אומר "אהבת הכסף היא שורש כל רע", זה גם מצוטט לעתים קרובות כ"כסף הוא שורש כל רע". זה לא. זה ה אהבה or התקשרות בשביל כסף, כי זה התקשרות ... ב EML עשינו מפגש דיון אחד על כסף וכמה דברים שונים כסף יכול לסמל ולייצג עבור אנשים. אז זה ה התקשרות לכל הדברים האלה שגורמים לאנשים לאבד את עצמם, ולאבד את הערכים שלהם. ואז המחבר הזה ממשיך:

או בתור ה הדלאי לאמה מציעה, עדיף לרצות את מה שיש לך מאשר לקבל את מה שאתה רוצה.

וזה כל הרעיון מאחורי שביעות רצון. לרצות את מה שיש לך. לא להתמקד בלהשיג את מה שאתה רוצה. כי כשאנחנו מתמקדים בלהשיג את מה שאנחנו רוצים אנחנו חיים במצב של חוסר שביעות רצון. והרצונות שלנו הם בלתי מוגבלים ולכן אין דרך לספק אותם. ואילו אם אנחנו רוצים את מה שיש לנו ואנחנו מרוצים ממה שיש לנו, לא משנה כמה יש לנו אנחנו שלווים בליבנו.

מחר נתחיל בהנאה חושית. זה הדבר השלישי שהוא דיבר עליו, מה שאנשים נוהגים להרגיש כמו אנשים טובים. או להשיג אושר.

חלק 1: אוהב אנשים, לא הנאה
חלק 3: הנוסחה לאושר

טובטן צ'ודרון המכובדת

כודרון הנכבד מדגיש את היישום המעשי של תורתו של בודהה בחיינו היומיומיים והוא מיומן במיוחד בהסברתם בדרכים המובנות ומתורגלות בקלות על ידי מערביים. היא ידועה בתורה החמה, ההומוריסטית והצלולה. היא הוסמכה כנזירה בודהיסטית בשנת 1977 על ידי קיאבג'ה לינג רינפוצ'ה בדרמסלה, הודו, ובשנת 1986 קיבלה הסמכה בהיקשוני (מלאה) בטייוואן. קרא את הביוגרפיה המלאה שלה.