עבודה עם ספק
עבודה עם ספק
-
זופה הרון -
פחד, חרדה ורגשות אחרים
-
פבואר 7, 2011
זופה הרון 
פחד, חרדה ורגשות אחרים 
פבואר 7, 2011 
כשמגיעות קלשות, פשוט תן להן לרקוד לפניך. (תמונה על ידי מרי הרש)
אני רוצה לחלוק תובנה טובה שקיבלתי על הנסיגה הלבנה טארה. בשבוע שעבר, פתאום, במהלך פגישה פשוט הוצפתי ספקות- זה הרגיש כמו גל ענק. לפחות יכולתי לקרוא לזה ולזהות אותו, אבל זה מילא את מוחי. נזכרתי בכיוון של גשה קלסאנג דמדול, "כשמגיעים קלשות, רק תן להם לרקוד לפניך. אל תתמכר, אלא רק תן להם לרקוד". אז החלטתי קצת להירגע ולתת ספקות תגיד מה זה רצה וזה המשיך והמשיך טנטרה. על היותה אמונות תפלות, רק תרבות טיבטית, לא מדעית, לא נכונה, מומצאת, קשה מדי, לא הכרחית וכו' וכו'... זו הייתה הרצאה די ארוכה. והקשבתי, אבל לא האמנתי.
זה היה כמו להקשיב לטיעון סיום לצד אחד בתיק משפטי, ואז לחכות לשמוע את הצד השני. אז, כשה"קול הזה של ספק" נרגע, עלתה שאלה ברורה מאוד: "למה אני עושה את התרגול הזה? אני לא צריך... אני יכול להפסיק, אני יכול לעשות משהו אחר." והתשובה הגיעה, "בני האדם הטובים ביותר שפגשתי ב-63 שנים, שחיים לפי הערכים שאני מוקיר, כולם ממליצים על הדרך הזו. כולם מתרגלים את הדרך הזו: הוד קדושתו ה הדלאי לאמה, המורים שלי, וכל הנפלאים לאמה וג'שים מתרגלים את הדרך הזו."
אז זה היה זה - ה ספק פשוט נעלם. ואז, לכאורה בלי מחשבה מודעת על זה, מצאתי את עצמי חושב על למה כן והחל לקרוא מחדש מבוא ל טנטרה. זה נפלא. זה נראה חדש לגמרי. זֶה ספק דחף אותי לחפש למה.
כמה נפלא. כל כך שמחתי לשמוע למה דרך הספר. ממש שמח. אני אסיר תודה על ההזדמנות הנפלאה הזו שהנסיגה מספקת להסתכל על המוח ולחוות טרנספורמציה.
