בדידות

שימוש בסמים, השמעת מוזיקה והיות אמן טוב היו דברים שמשכו אנשים. הייתי דייג ואלה היו הפיתיונות שבהם השתמשתי כדי להנחית אספקה ​​קבועה של גופות. בדיעבד, כנראה שהסיבה לכך שמערכות יחסים רבות נכשלו היא בגלל שלא הייתי ממש מחויבת לאדם, אלא רק למרדף אחר חברה, למרדף אחר זוגיות כדי להגן עליי מבדידות.

כשאני מסתכל אחורה על זה עכשיו, אני רואה נאחז לאנשים אחרים, למערכות יחסים, לחברות בקבוצה, לפופולריות כניסיון לאשר את עצמי הקיים באופן מהותי או לי. היא מחפשת מפלט בדברים רגילים, מנסה לברוח מהסבל באמצעות יש תופעות בלתי נצחיות במקום לחפש אותו באיזה מקור אמיתי ועמיד לאורך זמן.

בורות היא הסיבה השורשית, כי אם הייתי מבין שהתעוררויות פנומנליות רגעיות אינן יכולות לספק הפסקה קבועה של הסבל, לא הייתי ממשיך להסתכל החוצה. אם לא הייתי מלא בורות, הייתי מחפש במוחי את מקור הבדידות וגם את הפתרון. במקום זאת, ראיתי את הפתרונות לאומללות כמחוץ לעצמי. לא הבנתי שכל זה הוא הקרנה של מוח הזוי, שצולם דרך איברי חישה לא מושלמים. חיפשתי מעבר לחצר את מקור הכאב הבוער בראשי. לא מאוד הגיוני.

זה די מצחיק שבסופו של דבר הייתי הולך לכלא, שבו אנשים מוערמים אחד על השני, שבו אין פרטיות או בדידות, אין "זמן לבד" בכלל. אבל כמובן, אני לא מרגיש לבד או בדידות יותר מאז שהתחלתי לתרגל את הדהרמה. אני אף פעם לא לבד עכשיו, אין תחושת בדידות. אני לא רוצה לצרף את עצמי לקבוצה או לאדם כדי להימנע מלהיות לבד.

אני יודע שהבודהות והבודהיסטוות, אלה שמודעים כל הזמן, מודעים לי כל הזמן. חוסר השלמות שלי מונע ממני לראות אותם, אבל אני עובד על זה. אני רואה את התוצאות של החמלה והחוכמה שלהם.

כמו כן, תמיד מצטרף אלי אוקיינוס ​​של בעלי חיים, בני אדם ואחרים, שחווים יחד סבל עקב הגישות המטרידות הרגילות שלנו. אנחנו אף פעם לא לבד. יש לנו אחריות כלפי כל אחד ואחד מהיצורים החיים הללו, להפסיק לפגוע בהם באמצעות הפעולות והמילים הבורות והמרוכזות בעצמנו. יש לנו אחריות לפעול למען מודעות לחוכמה שתאפשר לנו להועיל לאחרים באמצעי נס וחמלה, כל אחד ספציפי לסבלו של הפרט.