עבודה עם אנשים בכלא
מאת GS
אנשים כלואים 
על אהבה, חמלה ובודהיצ'יטה 
אפריל 16, 2007 
המכובד Thubten Chodron הוזמן לשאת שתי הרצאות בהרווארד לאנשים שמתנדבים בבתי כלא. בידיעה שהאסירים יודעים הכי טוב מה ההשפעה שיש למתנדבים, היא שאלה את GS, אסירת כלא שהיא תלמידתה, "מה לדעתך חשוב שאנשים שעובדים עם אסירים ידעו? מה הם צריכים להבין? לעשות או לא לעשות?" להלן תגובתו.
האסירים אינם שונים מאלה שבחוץ. סבל הוא סבל: כולנו חווים אותו. (תמונה על ידי רופאים לזכויות אדם – ישראל)
המממ. מחשבה מעניינת. אני אתאר את זה בכתב כמיטב יכולתי, אני חושב שאנשים רחמנים שבוחרים לעשות עבודה בכלא צריכים באמת להאמין שאנחנו האנשים הכלואים לא שונים מהם. אחרי הכל, סבל הוא סבל: כולנו חווים אותו בין אם אנחנו כלואים ובין אם לא.
גיליתי שכמה מתנדבים יוצאים כמתנשאים, כאילו לא היו להם בעיות וחייבים להציל את "האסירים העלובים המסכנים" מקיומם הגיהנום. זהו הלך הרוח השגוי מכיוון שהוא מציב יותר מכשולים בנתיב האמון. במקום זאת, הם צריכים לראות אותנו כפי שאנחנו, בדיוק כמו אנשים מבחוץ. אם הם יכולים להתעלות מעבר לעמדות שיפוטיות לגבי הפשעים שביצענו, הם יראו שאין באמת הבדל בינינו. אלה שמתנדבים להוביל מדיטציה או קבוצות בודהיסטיות צריכות לדעת שחלק מאיתנו כאן הם מחפשים רוחניים רציניים מאוד. חלק מהאנשים בכלא מתאמנים במשך שנים, אפילו עשרות שנים. לבסוף, אני מציע שהם לא יניחו כלום ויבואו בראש רענן ופתוח.
אני מקווה שזה יעזור לך בשיחות העתידיות שלך עם אלה שעובדים עם אנשים כלואים. נדמה שכל כך הרבה שעושים את העבודה הזו - אדיבים ככל שיהיו - מגלים שזה נוגע יותר אליהם ולמה שהם עושים למען "האנשים הכלואים המסכנים הטועים" מאשר כל תרגול דהרמה אמיתי. אני לא מתכוון להישמע קשוח או חסר הערכה. עבור חלקנו, זהו הסיכוי היחיד שיש לנו לתרגול דהרמה רשמי מוסמך.
אנשים כלואים
אנשים כלואים רבים מכל רחבי ארצות הברית מתכתבים עם הנכבד תובטן צ'ודרון ועם נזירים ממנזר סרבסטי. הם מציעים תובנות נהדרות לגבי האופן שבו הם מיישמים את הדהרמה ושואפים להועיל לעצמם ולאחרים אפילו במצבים הקשים ביותר.
