הבסיס המשותף של הבודהיזם

בודהיזם: מורה אחד, מסורות רבות הוא ספר חסר תקדים מאת הוד קדושתו ה הדלאי לאמה ו-Nerable Thubten Chodron החוקר את קווי הדמיון וההבדלים בתוך מסורות בודהיסטיות. ביולי 2014, של מנדלה לעורכת הראשית לורה מילר הייתה הזדמנות לראיין את המכובד ת'בטן צ'ודרון על עבודתה על הספר, שיוצא לאור בהוצאת Wisdom Publications בנובמבר 2014. אתה יכול לקרוא קטע מהספר עם המהדורה המקוונת של גיליון זה.

Mandala: ספר לי איך נוצר פרויקט הספר הזה ומה הכוונות מאחוריו.

לקנות מ חכמה or אמזון בעברית

נכבד Thubten Chodron (VTC): זה בטח היה 1993, או אולי 1994. הלכתי אל הוד קדושתו הדלאי לאמה וביקש ממנו בבקשה לכתוב קצר למרים טקסט שורש שהיה במיוחד למערביים, כי למרים מניח שהתלמיד מכיר נקודות מסוימות ויש לו השקפת עולם מסוימת. עם זאת, בני המערב גדלו בתרבות אחרת ואין להם את השקפת העולם הבודהיסטית כשהם מתחילים ללמוד את הדהרמה. ביקשתי, "זה יהיה כל כך מועיל אם תוכל לכתוב טקסט למערביים המכיל את כל הנקודות הללו ושהג'שים יוכלו להשתמש בו כטקסט שורש לתורתם." הוד קדושתו הגיב, "לפני שנעשה זאת, עלינו לכתוב תחילה הסבר ארוך על למרים." לאחר מכן הוא נתן לי תמליל של הוראה שהוא נתן על למרים טֶקסט דברי קודש של מנג'ושרי ואמר, "השתמש בזה כבסיס, הוסף עוד חומר וחזור עם משהו." חזרתי כמה שנים מאוחר יותר ועד אז, כתב היד היה בגודל ספר. התחלנו לקרוא בו כדי לבדוק אותו, ואחרי כמה ימים אמר הוד קדושתו: "אין לי זמן לעבור על כל כתב היד", וביקש מגשה דורג'י דמדול לעזור לי. אז התחלנו לעבוד ביחד.

בינתיים למדתי עוד ועוד והקשבתי לעוד ועוד תורתו של קדושתו. הספר המשיך להיות גדול יותר ויותר. בשלב מסוים נפגשתי עם הוד קדושתו והראיתי לו שוב את כתב היד, והוא אמר: "הספר הזה צריך להיות ייחודי. הכנס חומר ממסורות בודהיסטיות אחרות כדי שמתרגלים בקהילה הטיבטית ובמערב יוכלו ללמוד על מסורת הטרוואדה והמסורת הסינית. תעשה מחקר על אלה." משרדו נתן לי מכתב להראות לאחרים כשביקשתי את עזרתם במחקר.

עשיתי את המחקר הזה, ומדי פעם הלכתי לראות את הוד קדושתו לשאול אותו שאלות ולהבהיר נקודות. בשלב מסוים התברר שמה שהקדושה שלו רצה זה ספר שהראה את המסורות הבודהיסטיות השונות - קווי הדמיון והשונות ביניהן. כוונתו הייתה להפיג את התפיסות השגויות של אנשים לגבי מסורות בודהיסטיות אחרות, כדי להראות כיצד כל התורות חוזרות ל בּוּדְהָא, ובכך לקרב את המסורות הבודהיסטיות זו לזו. הוא רצה ספר באנגלית שאפשר לתרגם לטיבטית, תאילנדית, סינהלית, סינית וכו'. אז מכתב היד הענק הזה, שאם היה פורסם באותו זמן כנראה היה בן ארבעה או חמישה כרכים, הוצאתי את הנקודות המהותיות החשובות וצמצמתי אותו למה שאני מכנה "הספר הקטן", שהוא כ-350 עמודים. זה הספר שזכאי לו בודהיזם: מורה אחד, מסורות רבות. Wisdom Publications מפרסם אותו, והוא ייצא בנובמבר הקרוב. התקווה שלי היא לחזור לכתב היד הארוך, ללטש אותו ולהוציא אותו לדפוס מאוחר יותר.

Mandala: אתה מכסה כמות אדירה של קרקע בספר הזה. האם תוכל לדבר קצת על איך ניגשת לחקור ולארגן את החומר בספר?

VTC: היו נושאים מסוימים שהקדושה שלו בהחלט רצה כללו, למשל, את שש עשרה ההיבטים של ארבע האמיתות הנאצלות. שאר הנושאים היו נושאי יסוד משותפים לכל המסורות: מקלט, ה שלוש הכשרות גבוהות יותר, חוסר אנוכיות, ארבעת הבלתי מדידים. המסורת הפאלי מדברת גם על יצירת בודהיצ'יטה ועל המשך הדרך של השלמות, כך שגם היא נכללת. נושאים אלו הם עצומים אך מוצגים בצורה תמציתית ככל האפשר בספר.

משהו שהתלהבתי לדבר עליו בספר הוא קווי דמיון בין המסורות שלא ידעתי על קיומן קודם לכן. מאז התקופה שבה גרתי בסינגפור, שם יש מגוון מסורות בודהיסטיות, הייתי מודע לכך שלבודהיסטים יש הרבה תפיסות שגויות לגבי מסורות אחרות. לדוגמה, סינים רבים חושבים שבודהיסטים טיבטים מתרגלים קסם ושהבודהיזם הטיבטי מנוון בגלל טנטרה. רוב הטיבטים מאמינים שהסינים אכן חסרי נפש מדיטציה ושכל האנשים שמתרגלים במסורת הפאלי הם אנוכיים. המסורת הפאלי מסתכלת על הטיבטים ואומרת, "האם הם מתרגלים וינאיה? זה לא נראה ככה" ו"טנטרה הוא לא בּוּדְהָאתורתו של." אף אחד מהרעיונות הללו אינו נכון.

כשראיתי זאת, הבנתי את הסיבה של הוד קדושתו לרצות שהספר הזה יראה, מהצד של התורות, מה משותף לנו והיכן יש לנו הבדלים. אז אנשים יכולים לראות שכל המסורות נצמדות לאותן תורות בסיסיות ושהרבה מהתפיסות השגויות שיש לנו זה לגבי זה הן בדיוק זה - תפיסות שגויות.

Mandala: במערב, לפחות עם מומרים בודהיסטים, אנו נוטים להיות פתוחים לדיאלוג תוך בודהיסטי. זה שונה באסיה?

VTC: אנשים שחיים במדינות בודהיסטיות באסיה נוטים לדעת מעט מאוד על מסורות בודהיסטיות אחרות. בתאילנד אנשים יידעו משהו על בודהיזם בסרי לנקה ובבורמה, אבל לא כל כך מחוצה לו. הטיבטים יודעים על בודהיזם במונגוליה, אבל מה שהם יודעים על בודהיזם בסין או בארצות טרוואדה מוגבל. רק כאשר אתה הולך למקומות כמו סינגפור, מלזיה, אוסטרליה, אירופה וצפון אמריקה אתה מוצא מקדשים, מרכזים ומתרגלים ממגוון מסורות בודהיסטיות וכך יש הזדמנות גדולה יותר לאנשים ללמוד על מסורות אחרות. אחרת הטיבטי הממוצע נזיר, למשל, למי שחי בהודו יהיה מעט מאוד עניין או הזדמנות לנסוע לתאילנד כדי לפגוש שם את הנזירים, ומעט מאוד מנזרים בטרוואדה יבקרו במנזרים טיבטיים בהודו. בארצות הברית, לעומת זאת, מדי שנה נפגשים נזירים ממגוון רחב של מסורות בודהיסטיות כדי להכיר אחד את השני ולדון בנושאים בעלי עניין הדדי. השנה תהיה ה-20 שלנו מפגש מנזר בודהיסטי מערבי.

Mandala: בואו נדבר קצת על השפה והמונחים שבהם בחרתם להשתמש עבור הספר. לדוגמה בהתחלה אתה מסביר את "מסורת סנסקריט" ו"המסורת הפאלית" וכיצד מסורות אלו מתחברות למסורות השונות הנהוגות כיום, אך אינך משתמש כלל במילה "מחאיאנה" בהקשר הזה.

VTC: בשנים האחרונות השתמש הוד קדושתו במונחים "מסורת פאלית" ו"מסורת סנסקריט" והפסיק להשתמש ב-"Hinayana" ו-"Mahayana." אף אחד לא מתייחס למסורת שלו כ"הינאיאנה", והמונח הזה מאוד פוגעני. לא רציתי להשתמש ב-"Theravada" ו-"Mahayana" כי המילים האלה לא מובנות בקלות. בני המערב מדברים לעתים קרובות על שלוש מסורות בודהיסטיות: ויפאסנה, מהאיאנה ו וג'ריאנה. אנשים רבים חושבים ש"מהאיאנה" מתייחס רק לזן ולארץ טהורה, וזה וג'ריאנה הוא שם נרדף לבודהיזם טיבטי. זה לא נכון. למעשה, ויפאסנה היא א מדיטציה טכניקה שנמצאת בכל המסורות הבודהיסטיות. תרגול מהאיאנה נשען על הבסיס של פרקטיקות שהוסברו בהקשר של שׁוֹמֵעַהרכב של. מהאיאנה היא לא משהו נפרד לחלוטין ולא קשור, כפי שאנשים חושבים לעתים קרובות. במקרים רבים, פילוסופיית המהאיאנה מרחיבה על נקודות שהועלו בסוטרות המוקדמות ובקאנון הפאלי. יתר על כן, וג'ריאנה הוא ענף של מהאיאנה, ולכן תלוי בידיעת ארבע האמיתות הנאצלות כמו גם את בודהיסטווה שיטות עבודה. בנוסף, לא כל המחשבה והתרגול הבודהיסטי הטיבטי כלולים ב וג'ריאנה. למעשה, הבודהיזם הטיבטי מכיל את הפרקטיקות הבסיסיות הקשורות לארבע האמיתות האצילות כפי שמתוארות גם בקאנון הפאלי, בודהיסטווה תרגול של 10 השלמות כפי שהוצגו בסוטרות המהאיאנה ובמסכתים, ולאחר מכן וג'ריאנה שיטות שנמצאו בטנטרות.

ספרות פאלי מתארת ​​בעיקר א שׁוֹמֵעַהדרך של, אבל א בודהיסטווה נתיב מוצג גם. ספרות סנסקריט מדברת בעיקר על א בודהיסטווה נתיב, אבל א שׁוֹמֵעַגם דרכו של נוכחת. בהתחשב בדברים באור זה, למסורות הבודהיסטיות השונות יש הרבה מן המשותף.

Mandala: מהי המסורת והקאנון הפאלי ואיך זה קשור ל מסורת סנסקריט וקנון?

VTC: מסורת הפאלי נהוגה בעיקר בסרי לנקה, בורמה, תאילנד, לאוס, קמבודיה וחלקים מווייטנאם. כמו הקאנון בסנסקריט, הקנון הפאלי מורכב מ"שלושה סלים"של תורות: וינאיה, סוטה ואבידהמה. לחומר הכלול בכל סל יש חפיפה מסוימת, אבל יש גם כתבי קודש רבים ושונים.

מה שאנו מכנים כיום את מסורת הפאלי הפך לפומבי בעולם במהלך התקופה בּוּדְהָאהזמן של. ה בּוּדְהָא דיבר צורה של פראקריט, ומאוחר יותר הסוטות המוקדמות הללו הוכנסו לפאלי. באופן דומה, הפירושים המוקדמים נכתבו בסינהלית ובהמשך תורגמו לפאלי. מה שאנו מכנים ה מסורת סנסקריט הפך לציבור והופץ מאוחר יותר. בעוד כמה חוקרים אומרים שזה מפוברק, הוד קדושתו כמובן לא מסכים ומציע סיבות אחרות להופעתו המאוחרת.

הרוב של למרים נושאים מצויים בספרות הפאלי והסנסקריט כאחד: חיי אדם יקרי ערך (כולל הדוגמה של הצב מעביר את ראשו דרך עול הזהב), ארעיות ומוות, השבחים ל- בּוּדְהָא שאנו אומרים בתחילת לימוד, ה ארבעה חוסר פחד של בּוּדְהָא, 10 הכוחות של ה בּוּדְהָא, קארמה והשפעותיו, ארבע האמיתות הנאצלות, האצילות נתיב פי שמונה, 12 הקישורים של תלויים הנובעים, ה נזיר משמעת של וינאיה וחלוקות היסורים (יש הבדלים, אבל גם הרבה חפיפה) הן כולן משותפות.

בקאנון הטיבטי עצמו, מעט מאוד סוטרות משותפות לאלו שבקאנון הפאלי. אבל, יש כל כך הרבה ב למרים זה אותו דבר כמו בקאנון הפאלי, אז איך התורות האלה נכנסו ל למרים? כאן, אנו רואים את תפקידם של הפרשנים ההודים הגדולים שכתבו את שסטראס. הם ציטטו קטעים מהסוטרות המוקדמות - סוטרות שנמצאו בשפות פאלי, סנסקריט ומרכז אסיה. כל כך הרבה מתורות היסוד ב- למרים נכנס למסורת הטיבטית דרך פירושים אלו, דרך חכמים כמו אסנגה ו-וואסובנדהו.

לימוד הסוטות והפרשנויות של פאלי נתן לי רעיונות טובים בהרבה מאיפה הגיעה נגרג'ונה - מה נופים היו דיונים מקובלים בזמנו. נראה לי שהוא הפריך את המהותי נופים של כת הסבסטיוודה. הוא עשה זאת על ידי נטילת טיעונים שנמצאו בסוטרות הפאלי והסנסקריט והגדיר מחדש את מושא השלילה, מה שהופך אותו לעדין יותר. רבים מהטיעונים של Nagarjuna שלו מסה על דרך האמצע משותפים עם סוטות פאלי, והוא בונה על הטיעונים הללו. אחת ההפרכות שבהן אנו משתמשים במסורת הטיבטית בהפרכת הקיום המובנה היא רסיסי היהלומים, האומרים שדברים אינם נוצרים על ידי עצמי, אחרים, שניהם או ללא סיבה. הופתעתי לגלות שההפרכה נמצאת בקאנון הפאלי. עומק מושא השלילה אולי לא זהה בפאלי, אבל ההפרכה עצמה קיימת. טיעון חמש הנקודות של Nagarjuna המנתח האם ה-I זהה או שונה מהאגרגטים, האם העצמי מחזיק באגרגטים, האם הוא תלוי באגרגטים או האגרגטים תלויים בו נמצא גם בסוטות הפאלי. עבורי, זה היה מרגש לראות את הדמיון הזה וגם לכבד את הגישה הרדיקלית של נגרג'ונה בשלילת הקיום המובנה.

הקטע המצוטט לעתים קרובות לפיו העצמי הוא השקפה דמונית שנמצאת לעתים קרובות בתורות הטיבטיות נמצא גם ב-Pali Samyutta Nikaya. מעניין שזה נאמר על ידי בהיקוני!

יש סוטות ב סוטניפאטה שמדברים על תופעות להיות חסר משמעות, כמו אשליות, בועות וכו'. מה מושא השלילה כאן? האם יש הבדל מה מאדיאמקה פִילוֹסוֹפִיָה?

Mandala: דברו קצת יותר על בודהיסטווה נתיב במסורת הפאלי.

VTC: אחד מחברי הדהרמה, מערבי שהוא מלומד במסורת הטיבטית, היה בהוראה שניתנה על ידי מערבי ממסורת הפאלי. אחר כך הוא אמר לי, "וואו. אדם זה נשא הרצאה נהדרת על אהבה וחמלה. לא ידעתי שהם עשו מדיטציה על הנושאים האלה". הוא כל כך הופתע כי במסורת הטיבטית אומרים לנו שחסידי המסורת הפאלי הם אנוכיים ולא באמת אכפת להם מאחרים.

יש טקסט אחד בקאנון הפאלי, ה בודהוואמסה, שמספר את סיפורו של שאקיאמוני בחיים קודמים כאשר הוא יצר בודהיצ'יטה לראשונה. כל כך התרגשתי מהסיפור הזה ודמיינתי אותו שוב ושוב כשאני משתחווה ל בּוּדְהָא.

Bhikkhu Bodhi נתן לי תרגום לאנגלית של מסכת מאת החכם הפאלי דממפאלה מהמאה ה-6 על ה"פאראמיס", שהם ה"paramitas," או, ה"שלמות". מסורת הפאלי מכילה רשימה של 10 פראמיס; חלקם חופפים לרשימת ה-10 בסנסקריט paramitas, חלקם שונים. עם זאת, המשמעות של אפילו אלה השונות נמצאת בשתי המסורות. סוטות פאלי מכילות גם את ארבע הדרכים להרכבת תלמידים.

רבות מהנקודות עליהן דיברה שאנטידווה בפרק השישי של עיסוק בא בודהיסטווההמעשים של לגבי טיפול כעס ומטפחים עוצמה נמצאים אצל Buddhaghosa נתיב של טָהֳרָה (המאה החמישית) ו-Dhammapala's מסה על השלמות (המאה השישית). שנטידאווה הייתה המאה ה-6; מה היה הקשר בין חכמים אלו?

Bhikkhu Bodhi גם אמר לי שהוא מצא כמה קטעים על בודהיסטווה נתיב במסכתו של דהמפאלה שהם כמעט בדיוק זהים לחלק מהקטעים באסנגה בודהיסטווה בהומי.

Mandala: כשעבדת במסורת הפאלי במיוחד, האם עבדת עם אנשים ספציפיים כדי לעזור לך להבין חלק מהתורות?

VTC: כן. ל-Bhikku Bodhi יש סדרה של כ-120 תורות על המג'הימה ניקאיה. הקשבתי ולמדתי את כל אלה, ובהיקו בודהי היה נדיב מאוד בזמנו בהיענות לשאלותיי הרבות. התחלתי לקרוא גם תרגומים של חומר אחר במסורת הפאלי, כמו שלהם אבהידמה, ה נתיב של טָהֳרָה, ושל Dhammapala מסה על הפראמיס. יש לי עוד כל כך הרבה ללמוד ואני נהנה מזה מאוד.

Mandala: זה נשמע כאילו זה היה תהליך יפה כשלעצמו - חיבור עם מסורות שונות ומלומדים ומורים שונים.

VTC: הוד קדושתו רצה שאשאר במנזר תאילנדי, אז עשיתי את זה. קיבלתי לימוד מה ajahn [מורה] שם. השהות במנזר Theravada ההוא הייתה חוויה מאירת עיניים עבור כולנו. אני בהיקשוני [נזירה שהוסמכה לחלוטין], והנזירים שם לא ידעו מה לעשות איתי כי לא היו בהיקשוניס תאילנדים באותה תקופה. אבל הכל הסתדר טוב מאוד.

נסעתי גם לטייוואן ונפגשתי שם עם מתרגלים וחוקרים שונים כדי לעשות את המחקר עבור הספר. דרמיטרה המכובד, אמריקאי נזיר בסיאטל מתרגם הרבה מהחומר הבודהיסטי הסיני לאנגלית, וגם הוא היה נדיב בשיתוף התרגומים שלו. עוד סיני אמריקאי נזיר היה מאוד מועיל גם כן. העבודה על הספר הזה הייתה הזדמנות נפלאה עבורי בכל כך הרבה מובנים, ואני אסיר תודה על היכולת לעשות זאת.

Mandala: מי הקהל של הספר ומי ירוויח מקריאה בו?

VTC: כמובן, אני רוצה שכולם בעולם יקראו את זה! בנימה רצינית יותר, הוד קדושתו מעלה בראש אנשים מהמסורות הבודהיסטיות השונות באסיה וגם במערב. הוא רוצה שהספר יתורגם לשפות אסייתיות ואירופיות רבות ויהיה זמין לרשות Sangha והדיוטות בארצות בודהיסטיות. הוד קדושתו אומר שהיה לו קשר הדוק הרבה יותר עם נוצרים, יהודים ומוסלמים מאשר עם בודהיסטים ממסורות בודהיסטיות אחרות. הוא מאמין שכקהילה בודהיסטית אנחנו צריכים להתכנס ולהבין זה את זה טוב יותר, לקבל ולכבד זה את זה כדי שנוכל לפעול ככוח מאוחד יותר בעולם. הוא רוצה שנלמד ונעריך את הדמיון והשוני שלנו, ובדרך זו נפחית את העדתיות שנולדה מתפיסות מוטעות.

Mandala: מה התוכניות לתרגום?

VTC: האנגלים ייצאו ראשונים. אחת הסיבות שבחרתי ב-Wisdom Publications לפרסם את הספר היא שהמו"ל טים מקניל היה מאוד פתוח ונלהב לעזור למצוא מתרגמים מצוינים לשפה אסייתית. דרך הסוכנים שלהם Wisdom תהיה בקשר עם חברות הוצאה לאור שונות באסיה. אם לאותן חברות הוצאה לאור יש מתרגמים משלהן, אנחנו רוצים לבדוק את התרגום כי הוד קדושתו היה ברור מאוד שהתרגומים צריכים להיות מצוינים. אנחנו גם מדברים עם אנשים שאנחנו מכירים מהמסורות השונות כדי למצוא מתרגמים טובים. בחלק מהמדינות, ייתכן שנצטרך להדפיס את הספר להפצה בחינם מכיוון שזו הדרך שבה מופצים ספרי דהרמה רבים במקומות מסוימים. יש עוד הרבה מה לעשות כדי להגיע לקהל שהקדוש ברוך הוא היה רוצה להגיע. אולי לחלק מהקוראים יהיה ידע על מתרגמים טובים, חברות הוצאה לאור וכן הלאה באסיה.

Mandala: מה היית אומר שהרווחת כמורה וכמתרגלת מהעבודה על הפרויקט הזה?

VTC: זה העמיק את הכבוד וההערצה שלי ל- בּוּדְהָא כמורה מיומן. הוא נתן תורות רבות, אבל כולן נועדו להוביל ישויות חיות, שיש להן נטיות ותחומי עניין שונים מאוד, להתעוררות. לא משנה אם נלך בעקבות הפאלי או אחרי מסורת סנסקריט, כולנו חסידים של אותו מורה.

זכיתי גם להערכה רחבה יותר לתורות במסורות השונות. התורות בסוטות הפאלי על החסרונות של הסמסרה הן עוצמתיות מאוד, והמדיטציה בהן הגדילה את שלי ויתור. יישום חלק מה bodhicitta גם מדיטציות שנעשו במסורת הסינית לתוך התרגול שלי היו מועילות. כאשר יש לנו ביסוס טוב במסורת שלנו ולאחר מכן לומדים את התורות במסורות אחרות, אנו יכולים להפוך את המוח שלנו להרבה יותר רחב וגמיש על ידי הבנת הדהרמה באמצעות מילים שונות, דימויים שונים ושפה שונה.

חקר הספר ועריכת תורתו של קדושתו היו עזר אדיר לחינוך ולתרגול הדהרמה שלי. הכתיבה אילצה אותי לחשוב יותר לעומק על התורות כי לפני שתוכל לכתוב או לערוך חומר של דהרמה, אתה צריך לחשוב עליו יותר לעומק ולהעמיק את ההבנה שלך. אחרת מה שאתה כותב לא הגיוני.

הפרויקט הזה היה, ועודנו, א הצעה לקדושתו. העבודה על זה חיזקה את הקשר שלי איתו ואת הכבוד שלי לזוהר מוחו ולעומק החסד, החמלה והדאגה שלו ליצורים חיים.

העבודה על הספר הזה הביאה לי הביתה את המשרת שלנו מדריכים רוחניים ו שלושה תכשיטים, ויצורים חיים מועילים מגיעים לאותה נקודה.

לאחר פרסום ספר זה, ברצוני להציעו לקדושתו ולאחר מכן לבקש את רשותו לקבל את שאר כתב היד הגדול יותר בדפוס. הנפחים הגדולים יותר ישמשו מטרה חשובה מכיוון שכיום יש הרבה יותר קצרים למרים ספרים שנכתבו מתורתו בעל פה של גש ויש תרגומים של חיבורים פילוסופיים הודיים וטיבטיים. יש מעט מאוד באמצע. אני רואה בעיני רוחי את הכרכים הגדולים יותר כמשהו שיעזור לאנשים שעדיין לא מוכנים לקרוא את החיבורים בשפה הטכנית שלהם, אבל שמוכנים ללכת מעבר לספרים הבסיסיים.