הפיכת מצוקה לשמחה ואומץ

שאלה: כיצד נוכל להפוך מצוקה לשמחה ואומץ, כדי שלא נהיה מוצפים ממצבים ונהיה אומללים?

ת'בטן צ'ודרון המכובד: אנו נתקלים לעתים קרובות במצוקות בקיום המחזורי. כשהמוח שלנו מלא במצוקות, המצוקות מגיעות די בקלות. כאשר המוח אינו מלא במצוקות, אנו יכולים להיות שלווים ופתוחים גם כאשר אנו מתמודדים עם מצבים קשים. האופן שבו אנו מפרשים את המצב משפיע על האופן שבו נחווה אותו. לכן זה כל כך חשוב לשנות את המוח שלנו.

אבל כשיש לנו בעיות, האם אנחנו חושבים לשנות את המוח שלנו? בדרך כלל, אנחנו חושבים שהמצב לא הוגן, שאחרים טועים כשהם מתייחסים אלינו לא יפה ושהם צריכים להשתנות. כשאנחנו מאשימים אחרים, אנחנו בעצם נותנים להם את הכוח שלנו כי אנחנו חושבים, "הבעיה שלי ואומללותי היא באשמת האדם הזה. הם צריכים להשתנות ואז אני אהיה מאושר”. להסתכל על המצב כך הוא מבוי סתום כי אנחנו לא יכולים לגרום להם להשתנות. האדם היחיד שאנחנו יכולים לשנות הוא עצמנו. במקום לרחם על עצמנו או להתבשל אצלנו כעס, עלינו לשנות את האופן שבו אנו רואים את המצב.

למשל, המורה שלי למה ישע סיפר לנו כמה הוא למד בכך שנאלץ לברוח מטיבט ולהיות פליט. אילו הוא נשאר בטיבט, אמר, הוא לעולם לא היה מבין לעומק את הדהרמה למרות שלמד אותה במשך שנים במנזר סרה בלהאסה. רק כשהפך לפליט החל ליישם את התורה, והדבר גרם לכל חייו להשתנות. הוא התחיל לראות את הכוח הפנימי שיש לו להתמודד עם המצב. בכך שראה שהצורך שלו לעזוב הכל מאחור וללכת לארץ חדשה שבה הוא לא ידע שמישהו היה תוצאה של קארמה- הפעולות שעשה קודם לכן - הוא לא כעס על הסינים הקומוניסטים שכבשו את טיבט. היה לו יותר אנרגיה לעשות טיהור שיטות ושלו ויתור של הקיום המחזורי גדל. כאשר ראה את סבלם של הפליטים הטיבטים סביבו וכן את סבלם של החיילים הכובשים את טיבט, התרחבה החמלה שלו כלפי כל היצורים החיים.

השינוי הזה לא היה קורה לולא הפך לפליט. אני זוכר למה מאחד את כפות ידיו ואומר כמה הוא מעריך את האנשים שגרמו לקשיים שלו. זה עשה עלי רושם עז כי הוא לא כעס כלל והעריך באמת ובתמים את האנשים שמעשיהם הביאו לו בעיות.

אז כשאתה חושב על מישהו שמקשה על חייך, עשה את הדהרמה שלמדת בפועל ושנה את מצבך הנפשי. כשתעשה זאת, תגדל בדהרמה ותהיה לך ביטחון מוגבר ואומץ להתמודד עם קשיים. המוח שלך יהיה שמח. אולי אפילו תוכל לומר לו "תודה" על שנתן לך את ההזדמנות לשנות ולצמוח. אם אנחנו רוצים להגיע למימושי הדהרמה, עלינו לתרגל סבלנות ואדון עוצמה. פיתוח תכונות כאלה דורש אנשים שמאתגרים אותנו. אז עלינו להעריך ולהודות להם.

ישנן מספר דרכים שבהן אנו יכולים להסתכל על מצב שלילי על מנת להפוך אותו לשמחה ואומץ. אם נאמין בתוקף ונבין קארמה- שהפעולות שלנו מייצרות את התוצאות המתאימות שאנו חווים - נדע שאם נבקר אחרים, בהכרח אחרים יבקרו אותנו. יצרנו את הסיבה לכך עם שלנו כעס, המוח השיפוטי, הביקורתי שלנו והנטייה שלנו להאשים אחרים. ברגע שאנו מכירים בכך שאנו יוצרים את האומללות שלנו וכל מה שאנו חווים נובע מכך שעשינו משהו דומה למישהו בחיים אלה או קודמים, זה הופך להיות קל להתחיל לתרגל את הדהרמה ולהפוך את המצוקה לנתיב.

על ידי פגיעה באחרים בעבר, אנו פוגעים בעקיפין בעצמנו. זה לא אומר שמגיע לנו לסבול; אנחנו פשוט חווים את התוצאות של הפעולות שלנו. על ידי טיפול באחרים באדיבות ובחמלה, אנו יוצרים את הסיבות לאושר העתידי שלנו. אם נבין זאת, נהיה יותר מצפוניים ומודעים למעשינו, נביא יותר שלווה בחיינו ונשפיע על אחרים בצורה חיובית.