פסיכולוגיה בודהיסטית: תודעה וגורמים מנטליים

שכל: ברור וידוע. כלולים בקטגוריית המיינד הם:

1. מוחות ראשוניים: מזהים ראשוניים שיודעים את עצם הישות (נוכחות בסיסית) של האובייקט.
   • חמש תודעות חושיות: חזותית, שמיעתית, חוש ריח, תחושת טעם, מישוש
   • תודעה נפשית
2. גורמים מנטליים: מזהים שתופסים איכות מסוימת של האובייקט ומתעוררים בהתקרבות למוח ראשוני שיש לו קווי דמיון מסוימים.

לנפש ולגורמים המנטליים שלו יש חמישה קווי דמיון:

1. בסיס: שניהם תלויים באותו כוח חוש.
2. אובייקט נצפה: הם תופסים את אותו אובייקט.
3. היבט: הם נוצרים בהיבט של אותו אובייקט, כלומר האובייקט מופיע לשניהם.
4. זמן: הם בו זמנית.
5. חומר: רגע אחד של תודעה ראשונית יכול להיות מלווה בתחושה אחת בלבד, למשל. כמו כן, שניהם מושגיים או לא מושגיים.

51 הגורמים המנטליים מחולקים לשש קבוצות:

1. 5 גורמים נפשיים בכל מקום
2. 5 גורמים מנטליים לבירור אובייקט
3. 11 גורמים נפשיים בעלי סגולה
4. 6 ייסורי שורש
5. 20 מחלות משניות
6. 4 גורמים נפשיים משתנים

חמישה גורמים מנטליים בכל מקום

החמישה הללו מלווים את כל המוחות. בלעדיהם תפיסה מלאה של אובייקט לא יכולה להתרחש.

1. תחושה: גורם נפשי מובהק שהוא חוויה של הנאה, כאב או אדישות. התחושה חווה את התוצאות של פעולותיו בעבר ויכולה להוביל לתגובות של התקשרות, סלידה, סגורות וכו'.
2. אפליה: גורם נפשי מובהק שתפקידו להבחין בין "זה זה ולא זה" ולתפוס את מאפייני האובייקט. הוא מבדיל ומזהה אובייקטים.
3. כוונה: גורם נפשי מובהק המניע את המוח הראשוני איתו הוא חולק חמישה קווי דמיון וגורמים נפשיים נלווים אחרים של אותו מוח ראשוני אל האובייקט. האלמנט המניע המודע והאוטומטי הוא שגורם לנפש לערב את עצמה ולתפוס את האובייקט שלה. זה פעולה, קארמה. זה גורם למוח לעסוק במה שהוא בונה, הרסני ונייטרלי.
4. מגע: גורם נפשי מובהק שבחיבור האובייקט, האיבר והתודעה הראשונית, מפעיל את האיבר, כלומר האיבר הופך לישות בעלת יכולת לפעול כבסיס לתחושות של הנאה, כאב ואדישות. זה הגורם לתחושה.
5. מעורבות נפשית (תשומת לב): גורם מנטלי מובהק המתפקד כדי לכוון את המוח הראשוני ואת הגורמים המנטאליים איתם הוא קשור לאובייקט ולממש את האובייקט. הוא מתמקד ומחזיק את התודעה באובייקט מבלי לאפשר לו לנוע למקום אחר.

חמישה גורמים מנטליים לבירור אובייקט

חמישה אלו נקראים גורמים מנטליים מאבחנים או קובעים אובייקט מכיוון שהם תופסים את התכונות האינדיבידואליות של אובייקט.

1. שאיפה: גורם מנטלי מובהק שלאחר שהתמקד באובייקט מיועד, מגלה בו עניין חזק. זה הבסיס למאמץ משמח.
2. הערכה: גורם נפשי מובהק המייצב את תפיסתו של חפץ שהוכח קודם ומוקיר אותו כך שלא ניתן להסיח את דעתו על ידי שום דבר אחר.
3. מיינדפולנס: גורם נפשי מובהק שמעלה שוב ושוב לתודעה תופעה של היכרות קודמת מבלי לשכוח אותה. זה לא מאפשר לנפש להיות מוסחת מהאובייקט ומהווה בסיס לריכוז.
4. חד-נקודתי (סמדהי, ריכוז): גורם מנטלי מובהק המסוגל להתעכב בצורה חד-נקודתית, לשאת את אותו היבט, למשך פרק זמן מתמשך על רפרנט יחיד. זה הבסיס להגברת האינטליגנציה ולפיתוח עמידה ברוגע.
5. אינטליגנציה או חוכמה (prajna): גורם מנטלי מובהק שתפקידו להבחין במדויק בניתוח התכונות, הפגמים או המאפיינים של אובייקט המוחזק על ידי תשומת לב. זה חותך דרך חוסר החלטיות ו ספק בוודאות חד צדדית ושומר על שורש כל התכונות החיוביות בחיים אלה ובעתיד.
   1. אינטליגנציה מולדת: חדות תודעה טבעית שיש לנו בזכות שלנו קארמה מחיים קודמים.
   2. חוכמה הנובעת משמיעה: הבנה שמגיעה כאשר שומעים או דנים בנושא.
   3. חוכמה הנובעת מהתבוננות: הבנה שמגיעה דרך חשיבה על נושא בעצמנו.
   4. חוכמה הנובעת מ מדיטציה: הבנה המשולבת עם שלווה ותובנה.

אחד עשר גורמים נפשיים חיוביים

הם גורמים לגורמים המנטליים הנוכחים בכל מקום ומבררים אובייקט ומשתנים לקבל היבט טוב ולייצר שלווה עבור עצמך ולאחרים. כל אחד מאלה הוא תרופת נגד למצוקות מסוימות.

1. אמונה (ביטחון, אמון): גורם נפשי מובהק שכאשר מתייחסים לדברים כמו חוק קארמה והשפעותיו, ה שלושה תכשיטים, מייצר מצב נפשי משמח משוחרר מטלטלת השורש ומייסורים משניים. זה הבסיס להפקה שאיפה לפתח תכונות טובות חדשות ושאיפות סגולה גוברת שכבר נוצרו.
   • אמונה ברורה (טהורה, מתפעלת): מכירה את תכונות החפץ ושמחה עליהן.
   • אמונה שואפת: מכירה את תכונות החפץ ושואפת להשיגן.
   • אמונה משכנעת: מכירה את תכונות החפץ ויש בו אמון.
2. יושרה: גורם נפשי מובהק הנמנע משליליות מסיבות של מצפון אישי. היא מאפשרת לנו להתאפק מפעולות פיזיות, מילוליות ונפשיות מזיקות ומהווה בסיס להתנהלות אתית.
3. התחשבות בזולת: גורם נפשי מובהק הנמנע משליליות למען אחרים. היא מאפשרת לנו להתאפק מפעולות פיזיות, מילוליות ונפשיות מזיקות, משמשת כבסיס לשמירה על התנהגות אתית טהורה, מונעת מאחרים לאבד את האמון בנו וגורמת לשמחה להתעורר במוחותיהם של אחרים.
4. לא-התקשרות: גורם נפשי מובהק שכאשר מתייחס לאובייקט בקיום מחזורי, פועל כתרופה בפועל עבור התקשרות לעבר זה. לא מגזים באובייקט, הוא נשאר מאוזן ולא תופס אותו. זה מונע ומונע התקשרות, ומכניע את הגישה האובססיבית למשהו.
5. אי-שנאה (אהבה): גורם נפשי מובהק שכאשר מתייחסים לאחד משלושת האובייקטים (מי שפוגע בנו, הפגיעה עצמה או סיבת הנזק) נושא את מאפייני האהבה, המתגברת ישירות כעס ושנאה. זה הבסיס למניעת כעס והתגברות האהבה והסבלנות.
6. אי-בלבול (אי-סגור אופקים): גורם נפשי מובהק הנובע מנטייה מולדת, שמיעה, התבוננות או התבוננות. מדיטציה. הוא פועל כתרופה לבלבול ומלווה את החוכמה האיתנה המנתחת ביסודיות את המשמעויות הספציפיות של אובייקט. היא מונעת בלבול (בורות), מגבירה את ארבעת סוגי החוכמה ועוזרת לממש תכונות טובות.
7. מאמץ משמח (התלהבות): גורם מנטלי מובהק המונע עצלות ועוסק בשמחה בפעולות בונות. היא פועלת כדי ליצור איכויות בונות שלא נוצרו ולהביא את אלו שיש להשלים.
8. גמישות: גורם נפשי מובהק המאפשר למוח ליישם את עצמו על אובייקט סגולה בכל דרך שתרצה, וקוטע כל מתיחות או נוקשות נפשית או פיזית.
9. מצפוניות: גורם נפשי מובהק המוקיר את צבירת המידות הטובות ושומר על הנפש מפני מה שמעורר ייסורים. היא מביאה לידי הגשמה ושומרת על כל מה שטוב, שומרת על הנפש מפני זיהום, והיא השורש להשגת כל הקרקעות והנתיבים.
10. אי מזיק (חמלה): גורם נפשי מובהק שחסר כל כוונה לגרום נזק, חושב: "כמה נפלא אם ישויות חיות היו מופרדות מהסבל". זה מונע מאיתנו לזלזל באחרים או לפגוע בהם, ומגביר את רצוננו להועיל ולהביא להם אושר.
11. שוויון נפש: גורם נפשי מובהק שללא צורך במאמץ רב כדי למנוע תסיסה ורפיון, אינו נותן לנפש להיות מושפעת מהם. זה מאפשר למוח להתיישב ולהישאר על אובייקט סגולה.

שש תלאות שורש

הם נקראים ייסורי שורש כי:

• הם שורש הקיום המחזורי.
• הם השורש או הגורם למצוקות המשניות (המקורבות).

1. התקשרות: גורם נפשי מובהק שכאשר מתייחסים לתופעה מזוהמת מגזים באטרקטיביות שלו ואז מייחל ומתעניין בה מאוד.
2. כעס (עוינות): גורם נפשי מובהק שבהתייחס לאחד משלושה אובייקטים (מישהו שפוגע בנו, בסבל עצמו או בגורם הנזק), מסעיר את הנפש על ידי חוסר יכולת לשאת או דרך כוונה לגרום נזק לאדם. לְהִתְנַגֵד.
3. יוהרה (יהירות): גורם נפשי מובהק, המבוסס על השקפת זהות אישית התופסת או קיים בעצמו "אני" או "שלי", תופס היטב דימוי מנופח או נעלה של עצמך.
4. בורות: מצב סבל של חוסר ידיעה הנגרם על ידי התודעה בהיותה לא ברורה לגבי טבעם של דברים כגון ארבע האמיתות עבור aryas, קארמה (פעולות) ותוצאותיהן, ה שלושה תכשיטים.
5. סובל ספק: גורם מנטלי שאינו החלטי ומתלבט, הנוטה למסקנה שגויה לגבי נקודות חשובות כמו פעולות ותוצאותיהן, ארבע האמיתות הנאצלות, שלושה תכשיטים.
6. השקפות פוגעניות (טוֹעֶה נופים): או אינטליגנציה פוגענית הרואה במצטברים מטבעם "אני" או "שלי" או בתלות ישירה בהשקפה כזו, אינטליגנציה פוגענית המפתחת תפיסות מוטעות נוספות.
   1. השקפה על זהות אישית (השקפה על המצרפים החולפים, ג'יגה): אינטליגנציה פוגעת שכאשר מתייחסים למצרפים של גוּף ודעת, הוגה אותם להיות א קיים בעצמו "אני" או "שלי". (זו אינטליגנציה במובן שהיא מנתחת משהו.)
   2. השקפה מחזיקה בקיצוניות: אינטליגנציה פוגענית שכאשר מתייחסת ל"אני" או ל"שלי" הנגבשים בהשקפה של זהות אישית, מתייחסת אליהם בצורה נצחית או ניהיליסטית.
   3. החזקה (שגויה) נופים כעליון: אינטליגנציה פוגעת המתייחסת לזולת דעות פוגעניות הכי טוב.
   4. החזקת אתיקה ודרכי התנהגות לא נכונים כעליון: אינטליגנציה פוגענית המאמינה טיהור של זיהומים נפשיים להיות אפשריים באמצעות פרקטיקות סגפנות וקודים אתיים נחותים בהשראת טעות נופים.
   5. השקפות שגויות: אינטליגנציה פוגענית השוללת את קיומו של משהו שבעצם קיים.

עשרים ייסורים משניים

הם נקראים כי:

• הם היבטים או הרחבות של ייסורי השורש.
• הם מתרחשים עצמאות בהם.

ייסורים הנובעים מכעס:

1. זעם: גורם נפשי שבשל עלייה של כעס הוא מצב נפשי זדוני ביסודיות המעוניין לגרום נזק מיידי.
2. נקמה (חזקת טינה): גורם נפשי שמבלי לשכוח אוחז בחוזקה בעובדה שבעבר נפגע מאדם מסוים ומבקש לנקום.
3. חרטה: גורם נפשי שקדם לו זעם או נקמה וכתוצאה של זדון, מניע אדם לבטא מילים קשות בתגובה למילים לא נעימות שנאמרו על ידי אחרים.
4. קנאה (קנאה): גורם נפשי מובהק שמתוך התקשרות לכבד או רווח חומרי, אינו מסוגל לשאת את הדברים הטובים שיש לאחרים.
5. מזיק (אכזריות): גורם נפשי שמתוך כוונה זדונית נטול כל חמלה או חסד, מעוניין לזלזל באחרים ולהתעלם ממנו.

ייסורים הנובעים מהיקשרות

1. קמצנות: גורם נפשי שמתוך התקשרות לכבד או לרווח חומרי, אוחז בחוזקה ברכושו של האדם ללא רצון למסור אותם.
2. שאננות (יהירות): גורם נפשי שהקשבה לסימני המזל שיש לו, מכניס את הנפש תחת השפעתה ומייצר תחושת ביטחון מזויפת.
3. התרגשות (תסיסה): גורם נפשי שבכוחו של התקשרות, אינו מאפשר לנפש לנוח רק על חפץ סגולה, אלא מפזר אותו פה ושם להרבה חפצים אחרים.

ייסורים שמקורם בבורות

1. הסתרה: גורם נפשי שרוצה להסתיר את הטעויות של האדם בכל פעם שאדם אחר עם כוונה מיטיבה נקייה מחוסר סגולה שאיפה, בלבול, שנאה או פחד, מדבר על תקלות כאלה.
2. קהות (ערפילי אופקים): גורם נפשי שגרם למוח לרדת לחושך ועל ידי כך להיות חסר רגישות אינו מבין את מושאו בבירור כפי שהוא.
3. עצלות: גורם נפשי שתפס בחוזקה חפץ הצעה אושר זמני, או שאינו רוצה לעשות שום דבר בונה, או למרות שהוא רוצה, הוא חלש אופקים.
4. חוסר אמונה (חוסר שכנוע): גורם נפשי שמאחר שהוא גורם לכך שאין לו אמונה או כבוד למה שראוי לביטחון – כגון מעשים ותוצאותיהם – הוא ההפך הגמור מאמונה (שכנוע).
5. שכחה: גורם נפשי שגרם לאיבוד תפיסתו של אובייקט בונה גורם לזיכרון של אובייקט של סבל והסחת דעת ממנו.
6. מודעות לא-אינטרוספקטיבית: גורם נפשי שלהיות אינטליגנציה פוגעת שלא ביצעה ניתוח גס או ניתוח גס בלבד, אינה ערה לחלוטין להתנהלותו של האדם. גוּף, דיבור ונפש ובכך גורם לאדם להיכנס לאדישות רשלנית.

ייסורים שנבעו הן מהיקשרות והן מבורות

1. יומרה: גורם נפשי שכאשר אדם נקשר בגלוי לכבוד או לרווח חומרי, בדה על עצמו תכונה מצוינת במיוחד ואז רוצה להבהיר זאת לאחרים מתוך מחשבה להונות אותם.
2. חוסר יושר: גורם נפשי שכאשר אדם נקשר בגלוי לכבוד או לרווח חומרי, רוצה לבלבל אחרים על ידי שמירה על פגמים בלתי ידועים להם.

ייסורים נבעו מכל שלוש הגישות הרעילות

1. חוסר יושרה: גורם נפשי שאינו נמנע מפעולות שליליות מסיבות של מצפון אישי או למען הדהרמה של האדם.
2. חוסר התחשבות בזולת: גורם נפשי שמבלי להתחשב באחרים או במסורות הרוחניות שלהם, מעוניין להתנהג באופן שאינו נמנע מהתנהגות שלילית.
3. חוסר מצפון: גורם נפשי שכאשר אדם מושפע מעצלנות, רוצה לפעול בחופשיות בצורה חסרת מעצורים מבלי לטפח מידות טובות או לשמור על המוח מפני מזוהמים תופעות.
4. הסחת דעת: גורם נפשי הנובע מכל אחד מה שלוש גישות רעילות וחוסר היכולת לכוון את המוח לעבר אובייקט בונה מפזר אותו למגוון אובייקטים אחרים.

ארבעה גורמים נפשיים משתנים

כשלעצמם, ארבעת אלה אינם בעלי מידות טובות או לא מידות טובות, אלא הופכים להיות כאלה בהתאם למניע שלנו ולגורמים נפשיים אחרים.

1. שינה: גורם נפשי שהופך את התודעה לא ברורה, אוסף את התודעות החושים פנימה והופך את התודעה ללא מסוגלת לתפוס את גוּף.
2. חרטה: גורם נפשי הרואה בפעולה מתאימה או בלתי הולמת שאדם ביצע מעצמו או בלחץ כמשהו שאינו מעוניין לחזור עליו.
3. חקירה: גורם מנטלי מובהק אשר תלוי בכוונה או באינטליגנציה מחפש רק רעיון גס לגבי כל אובייקט.
4. אנליזה: גורם מנטלי מובהק, שתלוי בכוונה או באינטליגנציה, מנתח את האובייקט לפרטי פרטים.