נשים בבודהיזם

• החשיבות בלהיות נזירה היא לקבל לימוד והסמכה
• שוויון בין המינים הוא ערך של מנזר סרבסטי
• הצורך לשמוע מעוד נשים מורות
• נזירות טיבטיות ובהיקשוני נדרים
• נזיר מורים ומורי הדיוטות

נשים בבודהיזם (להורדה)

אפליה נגד נשים תמיד הייתה בעיה גדולה. אנשים שתמיד נמצאים ברוב, אף פעם לא רואים את הבעיה כי "זה הדרך שזה תמיד היה." הם לא רואים אפליה. כמו בארצות הברית עם מערכות יחסים גזעיות, אנשים לבנים לא רואים אפליה, אלא אנשים שחורים להרגיש זה. כי כשאתה ברוב, אתה פשוט פועל כמו שכולם מתנהגים, ואתה לא מודע לסוג זה של אפליה. אז, אנחנו מתמודדים עם זה בקהילה הבודהיסטית הטיבטית.

כשנוסעים לסין או לטייוואן, שם זה שונה. הנזירות מכבדות מאוד את הנזירים, אבל יש להן הסמכה מלאה בהיקשוני, ויש בערך פי שלושה יותר נזירות מנזירים. אז רואים אותם בחברה ומכבדים אותם. הם מורים. הם עושים הרבה. והנזירים מעריכים אותם, והם משבחים אותם.

בקהילה הטיבטית, נשים מועדות לשורה האחורית - אלא אם כן אתה אשה הדיוטה שהיא מיטיבה. אז אתה מקבל מושב קדמי. ראינו את כל זה, כן. מה שבהתחלה עזר לי עם זה היה יום אחד שהיינו הצעה צוג במקדש הראשי בדרמסלה וכרגיל, הנזירים קמו להציע את הצוג ולהפיץ אותו. חשבתי, "למה הנשים לא יכולות להציע את הצוג ולהפיץ אותו?" ואז חשבתי, "אה, אבל אם הנשים היו עושות את זה אז כולנו היינו חושבים, 'אוי, תראה: הנזירים כולם יושבים שם, והנשים רק צריכות לקום ולהציע את זה ולחלק את זה." , צפיתי איך המוח שלי הפך את העניין ומפלה נשים למרות שכעת יש להן את העבודה שהייתה להן. זה היה משהו ששמתי לב אליו במוחי.

הבהרת מטרתנו

הייתי בזה כבר עשורים רבים, ורק הייתי חייב להבהיר שאני כאן בשביל תורות הדהרמה. אני לא כאן בתור חבר במוסד דתי. אז, המוסד הדתי נשלט על ידי גברים, אבל אם יש לך מורה טוב ויש לך שווה גישה לתורות אז זה לא משנה. אתה יכול לקבל את אותה לימוד כמו הגברים. אני כאן בשביל הלימוד. אני לא כאן כדי לתפוס עמדה במוסד דתי. לא אכפת לי מזה. ממש פגע בי שהמוסד הדתי הטיבטי הוא טיבטי. ואנחנו אינג'ים. הם לא רואים בנו חלק מהמוסד הדתי שלהם. הם שמחים ללמד אותנו; הם שמחים להסמיך אותנו. ואלה שני הדברים החשובים ביותר: לקבל את התורות והסמיכות - ואת ההעצמות כשאנחנו מוכנים להן. בשביל זה באתי לכאן, אז אני אשאר מחוץ למוסד הדתי שלהם אלא אם כן הם יבקשו ממני לעשות משהו, ואני אעשה את הלימוד שלי ואת התרגול שלי.

מה שעשיתי בסופו של דבר זה להקים מנזר בארה"ב עם תשע עשרה נזירות וחמישה נזירים. הנזירים טובים מאוד. אני המורה שלהם; הם מקבלים אישה כמורה. ואנחנו מנסים להיות כמה שיותר שווים בין המינים. זה אחד הערכים שלנו. אני תמיד אומר שזה שווה מגדרי, אבל החבר'ה יכולים לסחוב את הדברים הכבדים. אבל אחד מהחבר'ה שלנו התנגד לכך בשלב מסוים ואמר, "יש כאן כמה נשים חזקות". [צחוק] בהיותנו במערב ועושים את שלנו, אנחנו לא חלק מארגון דתי גדול. אנחנו מנזר עצמאי. אז, אנחנו קובעים את המדיניות שלנו ואת הדרכים לעשות דברים. כַּמָה לאמה הגיעו, ולא שמעתי שום ביקורת על כך שיש נקבה אחראית ושרוב הנזירים הם בהיקשוניס שהסמיכו בטייוואן. הם באים לכאן ורואים קבוצה של מתרגלים כנים, והם מרוצים מכך.

כילדה תמיד שמעתי, "כאשר ברומא, עשה כמו הרומאים." לכן, כשאנחנו נוסעים להודו, אנחנו יושבים במקום המיועד לנשים או למערביים. אנחנו לא עושים מהומה. לפני שנים, כמה נשים באמת עשו רעש והלכו ל- לאמה והתלונן: "אתה מפלה אותנו לרעה! כדאי שתפסיק עם זה!" זה היה ניסיון גדול כשהם עשו את זה, בעצם בגלל שהנזירים הטיבטים אמרו, "אתם כועסים. כעס הוא טומאה. אנחנו לא מקשיבים למה שאתה אומר כי אתה תחת השפעת טומאה".

מחפש שינוי בדרכים מתאימות

עם השנים התיידדתי עם כמה נזירים טיבטים, בדרך כלל מהדור הצעיר, ומדי פעם אדבר איתם על זה, אבל זה רק מדי פעם. בכנס המסוים הזה, האיש האחד הזה קם ושאל את השאלה, "למה אין יותר נשים?" ה נזיר מי שהיה היו"ר אמר, "לא הייתי אחראי על הארגון. אנחנו ניתן למארגן לטפל בזה". הוא דחה את זה לחלוטין. הוא חבר שלי, אז הלכתי אליו אחר כך, והוא אמר, "היינו קצרים בזמן. יש בזה הרבה דברים, ואם הייתי ממשיך יותר, זו הייתה תשובה ארוכה יותר". אמרתי לו שהוא יכול היה לתת תשובה קצרה יותר, אבל הדרך שבה זה טופל, בהזזה, לא נראתה טוב. גם אם עברת שתיים או שלוש דקות יותר, אתה חייב לתת איזושהי תשובה. 

מבחינת המארגנים, המארגן הראשי הוא טיבטי ועוזריו הם סינגפורים סינים. מיד לאחר הכנס, הדבר הנכון לעשות היה להודות להם על שארגנו אותו כי זה היה כנס נפלא עם כל כך הרבה אנשים, והם היו צריכים למצוא ארוחות ומקומות לינה עבור כולנו. אני חושב שזה הלך טוב. המצגות היו טובות. אבל עכשיו, כשעברו שבועיים, עכשיו יהיה זמן טוב לכתוב למארגנים ולהודות להם על עבודתם ולומר שזה נפלא לראות את התראוודות והטיבטים עובדים יחד, אבל הייתי רוצה לראות שם עוד סינים . היו מעט מאוד סינים וגם נשים. אז, אתה יכול פשוט לומר, "אני חושב שזה יעשיר את הכנס בעתיד שיהיו יותר נשים מורות כי רוב הקהל שבא להקשיב לתורות הוא נשים, מלבד הנזירים. אז זה יהיה נחמד שיהיו יותר מורות". לעתים קרובות הם אומרים שאין כל כך הרבה מורים, אז אתה יכול גם לומר, "אם אתה צריך המלצות על מורים טובים, אוכל לספר לך על אנשים שלמדתי איתם או למדתי מהם ואולי תוכל לשקול להזמין אותם ל- הכנס הבא. נשים הן מחצית מאוכלוסיית העולם, אז זה רק הגיוני שהן יזכו לייצוג שווה". 

אתה עושה את זה יפה ובנימוס. אתה מציע לעזור. אבל חשוב שהם יקבלו משוב כזה. חשוב גם שהם ישמעו את זה מגברים. הן כמובן ישמעו את זה מאיתנו הנשים, אבל כשהאיש הזה קם, חשבתי, "כן, גבר שואל." יותר קל להם להקשיב לגברים. לכן, זה יכול להיות מועיל אם תוכל לגרום לכמה מחבריך הגברים לכתוב את אותו הדבר בנימוס רב: "אנחנו מאוד מעריכים את האמונה הטיבטית ואת התורות הטיבטיות, ויש לנו הרבה אמונה ב בודההרמה. אנחנו לא מבקרים. אנחנו מנסים לעזור לדהרמה להתפשט לאנשים נוספים". אתה צריך לדבר על המטרות שלהם. 

הגורם השני הוא הנזירות הטיבטיות. אין להם את ההסמכה המלאה. הם רק טירונים, אז הם די מנהלים נזירות משלהם אבל לא לגמרי. תמיד יש זכר אב, או שהם תחת שליטת ממשלת ההדיוטות הטיבטית. זה דבר ענק שיש שמות עכשיו. לפני כמה שנים התקיים כנס בדרום הודו לרגל חגיגות 600 שנה ל-Je Tsongkhapa, והם הזמינו נשים רבות לבוא ולהעביר מצגות. אחד המארגנים היה Thupten Jinpa. הוא דיוט עכשיו, אבל הוא חי במערב ומאוד מכוון לזה. היו הרבה נשים טיבטיות וכמה נשים מערביות בוועידה. 

שוחחנו לאחרונה עם גשמה אחת, והיא אמרה שהיא דיברה עם הנזירות. היא אמרה בהרצאה כי המנהיג במנזר צריך להיות מוסמך לחלוטין ובאותו מין כמו הנזירים. למרות שלא הוסמכה במלואה, היא באמת קיוותה שהגשמות יוכלו לשמש כמנזר ולנהל את המנזרים. הם לא מוסמכים לגמרי, אבל יש להם תואר גשה. למעשה, מה שהיא גילתה זה שהנזירות הצעירות אמרו שהן רוצות זכר אב. הנזירות שמעו שנים על גבי שנים על כך שהסמכת בהיקשוני אינה חשובה. "יש לך את בודהיסטווה וטנטרי נדרים; אתה לא צריך את הבהיקשוני נדרים." כמובן, הם מדגישים שחשוב לגברים לקחת את הבהיקשו נדרים, אז זה די נמנע מהנושא הזה, אבל זה המקום שבו המוח שלהם נמצא עכשיו. נאמר להם שהם לא צריכים את הקבוצות האלה של נדרים, ונאמר להם שקשה לשמור אותם ושהם ישברו אותם וייצברו הרבה שליליות קארמה.

אבל במנזרים יש לנו את vinaya, ויש לנו גם את כללי המנזר. וחלק מהכללים, כמו אי אכילה אחרי הצהריים, אינם נשמרים בקפדנות. יש תפילה שאתה יכול לומר בבוקר כדי לתת את הדעת על כך. אז אם הם יקבלו הסמכה מלאה, הם יכלו לעשות את אותם דברים כמו הנזירים, והם לא היו שוברים דברים. הנזירות צריכות לרצות את זה מהצד שלהן. וכרגע רובם מכוונים יותר לתואר גשמע. כי מאז שהגעתי לראשונה לדרמסלה בשנות השבעים, הנזירות כמעט לא קיבלו השכלה בכלל. לכן, דרגת הגשמה שקדושתו באמת רצה היא צעד ענק באמת. אנחנו צריכים לשמוח על כך. זה יהיה טוב יותר כאשר הם יזכו לקבל הסמכה מלאה, אבל הנזירים לא הצליחו להבין איך לגרום לזה לקרות על פי vinaya מכל סיבה שהיא. אולי הם לא באמת רוצים את זה. זו הסיבה שאנחנו כמערביים יכולים לנסוע לטייוואן ולעשות את זה.

אבל יש כמה נשים מערביות שנוסעות לטייוואן ומקבלות את ההסמכה, אבל הן לא רוצות להישאר במשך כל התוכנית. הם לא רוצים ללכת לתוכנית ההכשרה כדי ללמוד איך להיות בהיקשוני. הם רק רוצים לקחת את נדרים ותגיד, "עכשיו אני בהיקשוני." זה לא מציג, כמו למה כן היה אומר, הדמיה טובה לציבור. בגלל שרבים מהם גרים בבית, אז הם לא חלק ממנזר. יש להם דירה משלהם. יש להם מכונית. הם קובעים את לוח הזמנים שלהם. הם בעצם חיים כפי שהיו בעבר. לגדולים יותר יש פנסיה, אבל הצעירים לובשים בגדים שכבים והולכים לעבודה. זה לא צריך להיות ככה.

השמיים vinaya אומר בצורה ברורה מאוד שאם אתה מסמיך מישהו, אתה אחראי לפרנסתו ולתורתו. אבל בגלל שהטיבטים הם קהילת פליטים, סדר העדיפויות שלהם הוא הקמת המנזרים של הנזירים. הם שמחים להסמיך אותנו, אבל אנחנו אמורים לפרנס את עצמנו. כפליטים, יש בכך טעם מסוים, אם כי מצבם של המנזרים הרבה יותר טוב כעת. באתי בשנות השבעים, והמנזרים היו אז עניים.

באתי באופן אישי לראות את זה כדבר תרבותי. חשוב להיות מאוד ברור למה אתה כאן. אני כאן בשביל הלימוד. זה לא משנה מי אומר אותם כל עוד אותו אדם מכיר היטב את התורות ומלמד אותי את ההשקפה הנכונה. בגלל זה אני פה. הפוליטיקה שייכת למוסד, והם לא רואים בי חלק מהמוסד. כאן בכנס הזה התבקשתי להעביר מצגת. הייתי בהלם לגמרי. "הם ביקשו ממני לעשות מצגת?" הייתי בהלם, אבל כמובן שבאתי. לכן, למעט כשדיברתי עם המנחה, לא הזכרתי בעיות מגדר עם אף אחד מהחברים שלי. כי חשבתי, "מה שהם צריכים לראות זה נשים מוכשרות. כשהם יראו נשים מוכשרות, אז הם יתחילו לחשוב שאולי לנשים האלה צריך להיות יותר הזדמנויות ולהעניק להם יותר כבוד". במילים אחרות, כשהייתי צעיר יותר זו הייתה בעיה עבורי נפשית, אבל עכשיו אני גר במנזר עם אנשים נפלאים, גברים ונשים. יש לנו מורים טובים, ואני די מרוצה מזה.

אני רוצה לעזור לנזירות הטיבטיות, אבל אני גם רואה שהן צריכות לגדל את עצמן. ואני רוצה לעזור לנזירים אם אני יכול, אבל אלה שהם צעירים יותר שהם פתוחים ושאתם יכולים לדון איתם על הדבר הזה.

שאלות ותשובות

ראיון: תודה לך על כך. הבאת קצת יותר אור לנושא. הייתה לי שאלה נוספת הקשורה למורים ההדיוטים וה סנגהה. אני בא מרקע יוגה. אני מורה ליוגה, ועבדתי בעבר עם מרכזי ויפאסנה. הייתי אמור להנחות את המדיטציות לקראת הנסיגה, אבל א סנגהה חבר ביקש לעשות זאת במקום זאת. אני צעיר, אבל יש לי לא מעט ידע על איך גוּף והמוח עובדים יחד. אני גם מרגיש שאולי יש לי מה להציע שא סנגהה חבר לא יעשה זאת מכיוון שאולי אין להם את התכונות הטובות ביותר להוביל. נדמה לפעמים שאנשים נבחרים בגלל שהם כן סנגהה חברים, לא בגלל שהם מוסמכים. אז, אני מנסה להבין איך לטפל בזה במוחי. כי אני לא רוצה שיהיו לי מחשבות כועסות, ואני לא רוצה לזלזל, אבל ראיתי במרכזים שאנשים מקבלים את העבודה האלה בגלל שהם סנגהה, אבל אולי אין להם את הכישורים הטובים ביותר לעשות את העבודה הזו. אם תוכל לתת לי עצה קטנה בנושא.

נכבד Thubten Chodron (VTC): זה קשה יותר כי סנגהה חיים ב הוראות, והם הקדישו את חייהם לדהרמה. כהדיוט אולי אתה מלמד, אבל בערב אתה יכול ללכת לדיסקו או לפאב או לקולנוע. אתה יכול שיהיה לך חבר או הרבה חברים - או חברות או מה שזה לא יהיה. אתה חופשי לעשות את זה. הם לא. לכן, מתוך כבוד להתנהלות האתית סנגהה סבור כי ה סנגהה בעל עמדה זו. זה נכון שלעתים קרובות מאוד יכול להיות אדם הדיוט שהוא מוסמך יותר, אבל מכיוון שאותו אדם בחר לחיות חיי הדיוט, לא חיי מוסמך, הם נותנים הדמיה אחרת כמו למה כן נהגה לומר. 

למשל, דיברתי עם מישהו שעוקב אחרי ארגון אחר, והוא אמר שתהיה להם לימוד, וכולם ייצאו לפאב אחר כך. הייתי ממש בהלם, אבל המורה היה דיוט למה, והמדריכים היו כולם הדיוטות, אז הם עשו את זה. מבחינתי, זה גורם לי לתהות עד כמה הם מבינים את הדהרמה אם הם עושים את זה. כמו במערב כרגע, יש תנועה שבה אנשים רוצים לקחת איהוואסקה ולהתנשא. הם אומרים שאתה מקבל חווית לידה מחדש ושהיא כל כך תואמת את הדהרמה, אבל למה אתה צריך חומר חיצוני כדי לגרום לך להבין לידה מחדש? למה לא פשוט לחשוב על ההיגיון מאחורי זה ולהסתכל על ניסיון החיים שלך ולתהות למה אתה כמו שאתה? אני רואה את הדבר הזה לגבי שכב ו סנגהה יותר עם מערביים. באסיה, ההדיוטות מכבדים את סנגהה, והם אומרים, "אני לא יכול להיות פרישות. אני רוצה להקים משפחה. אני רוצה שתהיה לי קריירה. אבל אני מכבד את מה שאתה עושה. כי אתה עושה משהו שאני לא באמת יכול לעשות." אבל כשמערביים מגיעים לדהרמה, הם לא חונכו עם הרעיון לכבד אנשים על התרגול שלהם. זה פשוט נראה כמו מה שאמרת עם קבלת התפקיד ללא כישורים. 

ראיון: תודה רבה לך. אני לא יכול להודות לך מספיק על האוצר שאתה נותן לי עכשיו. זה כל כך נחוץ.