פתיחת דלתות חדשות של הזדמנויות
הרהורים על פציעה בברך
-
ג'ון מיינהופר -
על לקיחת מחלה לדרך
-
ספטמבר 9, 2013
ג'ון מיינהופר 
על לקיחת מחלה לדרך 
ספטמבר 9, 2013 
ג'ון כותב על איך פציעת ברך מנעה את פעילויות הספורט שהוא נהנה מזה זמן רב, אבל הפנה את דעתו לפעילויות משמעותיות יותר.
יש סיפור שהייתי רוצה לחלוק מכיוון שהוא דוגמה טובה לכוחה של הדהרמה. אני נהנה לשחק הוקי ושיחקתי מדי שבוע כבר שנים. לאחרונה נפגעה הברך שלי, אז הלכתי לרופא. תוצאות ה-MRI רק חזרו. יש שם קרע במיניסקוס וצף קטן. הרופא נראה ממש מבולבל, כמו גם העוזר שלו, אבל הסתכלתי על שניהם ואמרתי שהכל בסדר. אני לא ממש כואב ואני יכול ללכת, אז למי אכפת אם אני לא יכול לעשות את הספורט שעשיתי פעם. אני יכול לעבור ניתוח, אבל הסיכון לטווח ארוך הוא דלקת מפרקים בברך. בשלב זה, אני לא מוכן לעבור את הניתוח. בהתאם לכך, ההוקי כעת בחוץ ויכול להיות לצמיתות, תלוי איך ילך הגמילה שלי.
לפני כמה ימים דיברתי עם חבר על דלתות של הזדמנויות שנפתחות ונסגרות. ובכן, דלת ההוקי סגורה לעת עתה, וזה בסדר כי היא, למעשה, הובילה להרבה הסחת דעת. עכשיו, לעומת זאת, אני יכול לבלות יותר זמן בבית עם אשתי ובתקווה להקדיש חלק מזמן ההוקי החסך הזה ללימוד הדהרמה, שזה ניצול טוב יותר של הזמן שלי לאין שיעור. מכאן שדלת הזדמנויות נפתחת. כמו כן, הפציעה עצמה היא תזכורת לארעיות, והמצב הזה עוזר לי להבין עד כמה הסבל שלי טריוויאלי לחלוטין בהשוואה לסבל שישויות אחרות סובלות. כל אי נוחות או אי נוחות שאני חווה היא הבשלה של הרס קודם קארמה, ואי היכולת לשחק הוקי נותן לי יותר זמן ללמוד את הדהרמה. אז אני יכול רק להעיר, "האם זה לא באמת דבר טוב?" כן, זה בטוח. אני מספר את זה כי אילו זה היה קורה לפני חמש שנים, הייתי מאוד נסער ומדוכא. הדהרמה היא אמיתית והיא עובדת, והאמור לעיל הוא דוגמה אמיתית מאוד לכך.
