ארבעת העיוותים: אין יכולת להביא אושר מתמשך

דיברנו על כמה מהתפיסות השגויות שלנו: הרמות השונות של התפיסות השגויות שלנו, הציפיות שלנו, כללי היקום שלנו. ביומיים האחרונים דיברנו על איך אנחנו מצפים שדברים יהיו לאורך זמן וקבועים, לא ישתנו, ובכל זאת הם משתנים כל הזמן. אנחנו מתבאסים כשדברים משתנים כשאנחנו לא רוצים שדברים ישתנו. כשאנחנו מחליטים לשנות - כשאנחנו יוזמים אותו - אז השינוי הוא טוב; עם זאת, כאשר אנחנו לא אלה שיוזמו את זה ואנחנו לא רוצים את זה, אז אנחנו ממש מבוהלים מזה. אנחנו חושבים, "זה לא אמור לקרות!"

עוד אחת מאותן תפיסות שגויות שבהן אנחנו ממש נתקעים היא לחשוב שדברים שמטבעם אינם מסוגלים להעניק לנו אושר מתמשך צריכים להיות מסוגלים להעניק לנו אושר מתמשך. גם אנחנו ממש נתקעים שם. דוגמה היא להחזיק חתלתול כמו קארונה שזה עתה נכנס! [צחוק] נראה שאתה צריך להיות כל כך שמח להחזיק חתלתול. אבל אז כשהיא מתחילה להתפתל, זה כבר לא אושר [צחוק]. כשהיא תופסת אותך, זה לא אושר. וכשהיא קופצת לאוכל שלך, זה לא אושר. [צחוק] זה לא אושר בשבילנו - בשבילה, זה כן! 

אז, יש כל מיני דברים שבהם יש לנו ציפייה שהם יביאו לנו אושר מתמשך. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי להשיג אותם. אנחנו עושים גלישות לאחור. אנחנו עושים סיבובים לאחור וכל מיני דברים כדי להשיג דברים שאנחנו חושבים, "אוו, זֶה באמת הולך לעשות את זה בשבילי! אם באמת יש לי את זה, אם אני באמת אלך לכאן, אם אני באמת עושה את זה, אם אני באמת עם האדם הזה. כפי שקארונה אומרת בקפיצה על ברכי: "אם אני באמת אעלה על הברכיים שלה אז אני אהיה מאושר!" [צחוק] אבל זה לא מה הניסיון שלנו, נכון?

אנחנו עושים את הדברים האלה. הם מביאים קצת הנאה לזמן מה, אבל לאחר זמן מה הם הופכים משעממים, או שהם בעצם הופכים למשהו לא טעים. נמאס לך לשבת שם עם החתול בחיקך. אתה רוצה לעשות משהו אחר, או שנמאס לך מהעבודה הזו, או בעצם, העבודה מביאה המון בעיות שלא חשבת שאתה מקבל איתה. אז הציפייה הזו - הרעיון הזה שיש לנו שכל הדברים האלה יביאו לנו אושר מתמשך, האושר האולטימטיבי, ואז הם לא - היא תפיסה שגויה שבאמת מחלחלת לחיינו ומובילה להרבה אכזבה והתפכחות. אפילו דיכאון, כי אנחנו סומכים על דברים חיצוניים ואנשים חיצוניים. אבל אין להם את היכולת לעשות את מה שאנחנו רוצים שהם יעשו, כלומר לשמח אותנו לנצח.

זה לא אומר שאתה פשוט מרים ידיים ואומר, "אוי, אין שום מטרה בכלום ואין שום הנאה". זה לא נכון. כולנו יודעים שיש הנאה ואנחנו יכולים לעשות דברים טובים בעולם. הבעיה היא כשאנחנו מצפים לדברים יותר ממה שהם באמת יכולים לתת לנו. וכשאתם עושים תרגול רוחני רציני, אתם מתחילים לראות ששמחה אמיתית ואושר אמיתי נובעים משינוי הלב שלכם. וכשאנחנו משנים את הלב שלנו, כשאנחנו משנים את המוח שלנו, אז אנחנו לא כל כך תלויים בעולם החיצון ובדברים שיש לנו בשביל האושר שלנו. וזה אומר שבעצם אנחנו נעשים הרבה יותר חופשיים. אנחנו יכולים ללכת למקומות שונים, לעשות דברים שונים, והאושר שלנו בא איתנו כי האושר שלנו מגיע ממנו כאן בתוכנו. זה לא בא מבחוץ.