התקשרות חזקה לרצון

לפעמים אני מיילל הרבה, למשל כשאני מתוסכל כי דברים לא מסתדרים לי (וזה רק שלי ריכוז עצמי התנהגות לא נאותה). אני מתחיל לחזור להתנהגויות ישנות ונהיה משותק מחוסר החלטיות וחוסר מעש. כשאני מתבונן במוחי, אני רואה באיזו קלות אני חוזר לדרכים ישנות של חשיבה והרגשה ומתחיל להתפלש ברחמים עצמיים, "מסכן אותי. עבריין מורשע מסכן, שאף אחד לא ישכור". צדקת, כמובן. אני רק צריך להמשיך לנסות עד שאמצא מעסיק אדיב מספיק להעסיק אותי. למרבה המזל יש לי. הייתי כנה לגבי העבר שלי וכנה לגבי השינויים שעשיתי בשש השנים האחרונות, ואני מאמין שהמעסיק שלי העריך את הפתיחות שלי. אני שם כבר כמעט חודשיים וזה עובד די טוב. הם מרוצים מהעבודה ומהיחס המקצועי שלי, ואני אסיר תודה להם שנתנו לי את ההזדמנות.

במהלך מדיטציה התחלתי לראות איך המוח שלי נקשר כל כך חזק לאובייקטים של תשוקה. למשל, כל כך רוצה לקבל את החברה המושלמת או את האופנוע שאני רוצה לקנות. כל הזמן שאלתי, "מאיפה באה האובססיה הזו? אני יודע שההנאות הסמסאריות האלה לא יספקו לי אושר. למעשה, בסופו של דבר הם רק יגרמו יותר סבל".

לבסוף הבנתי שאין צורך להמשיך לתפוס את הדברים האלה. למה? יש לי כבר את כל מה שאני צריך! הבנתי שיש לי קורת גג, אוכל על השולחן, בגדים על הגב, ושכולם נובעים מטוב לבם של אחרים. אז אין צורך להמשיך לתפוס והכי חשוב, בגלל טוב לבם של אחרים יש לי דהרמה. יש לי חברים לדהרמה ומורים טובי לב שיכולים לתת לי עצות ואפילו תרופות נגד לרגשות מטרידים קשים. אני לא צריך לקחת את הדברים האלה כמובן מאליו! זה עניין של למידה - וזה תהליך - להסתפק במה שיש לי ולהסתמך על תרגול הדהרמה שלי שינחה אותי.

דחפתי שלג אתמול בלילה אחרי שחזרתי מהעבודה. הבנתי איך לפעמים אני לוקח את החופש שלי כמובן מאליו. שם הייתי בליל חורף יפהפה ופריך, עם פתיתי שלג גדולים ויפים צפים מטה, אור הירח מאיר את שמיכות השלג. פשוט הייתי חייבת לעצור, לנשום עמוק, ליהנות מהסצנה ומהשקט, ולחייך על נס החיים וההיות בחיים. זה משהו שאסור לי לשכוח. אחרי הכל, בשנה שעברה בזמן הזה, הגבילו אותי אפילו לצאת בלילה בגלל שהייתי נעול. איזה הבדל מדהים!

מאוחר יותר באותו לילה קראתי תמליל של תורתו של נירבל והיא הזכירה את השימוש בטבע כאנלוגיה והשראה לתרגול שלנו. ממש על! יכולתי לחפור את זה. בכל מקרה אני שמח להיות בחיים ולהיות מסוגל להצטרף אליכם, אחיי ואחיותי הדהרמה, לעשות נסיגה מרחוק. עם כפות ידי יחד אני משתחווה לך ולכולם שם בכנות ובענווה.