מה מביא אושר

מהם הצרכים שלנו ומה הרצונות והרצונות שלנו? פעם "אני" היה בלתי ניתן למשא ומתן. סגרתי את עצמי בקופסה של רצונות, סיפוקים מיידיים ו התקשרות. הגעתי לכלא ולקחת את כל מה שרציתי באמת אילצה אותי להיות קצת ענווה. היה לי את הבית, המכונית הנחמדה וכו'. הכל היה חסר תועלת. אין לי אותם עכשיו, אבל מצאתי רמה גדולה של אושר בתוכי, שעם הזמן גיליתי שהוא המקום היחיד שבו יכול להיות אושר אמיתי. אני לא יכול לבסס את האושר שלי על אנשים אחרים, בית, עבודה או פעילויות פנאי, אם כי אני מאמין שכל אלה יכולים להיות הרחבה של העצמי במידה מסוימת.

לבסס את האושר שלי על גירויים ונסיבות חיצוניות זה בעצם מה שהוביל אותי לכלא. מה שרציתי אף פעם לא הספיק. שלושה בתים, שתי נשים וכל מה שהיה לי בחוץ לא הספיק. עכשיו יש לי את התרגול שלי, עבודה, אנשים כמוך, ג'ק, נריאה, דניס, טוני, אבל אני לא שם את קיום האושר שלי על אף אחד מאלה. אני אוהב את כולם במובן שאני מאחל את הטוב ביותר עבור האנשים והדברים שאכפת לי מהם, לא במובן של להיות מחובר ו נאחז להם.

בעבר, "אהבה" פירושה שאני קשור לאנשים ולדברים ולא רציתי לאבד אותם. אבל הדבר היחיד שהיה לי אי פעם זה המחשבות והרוח שלי. חופש זה להיות חופשי התקשרות ובלתי ניתנים למשא ומתן, לפחות עבורי. אני לא אומר שאני חופשי התקשרות או סמסרה בכל דרך שהיא, אבל דרך התרגול אני בדרך להארה ולאמת האולטימטיבית.

גם אני נולדתי וגדלתי קתולי והיה נחמד לקרוא על כל כך הרבה מהנסוגים שהגיעו מהרקע הזה. לשמוע את כל השונות נופים באמת עזר לי להבין יותר על עצמי, איך הייתי, איך אני, ולמה אני ממשיך ללכת בנתיב הדהרמה. הפילוסופיה הייתה ההקדמה שלי לדהרמה ולדברי ה בּוּדְהָא, ובאמצעות דברי הסוטרות אני ממשיך ללמוד. יש לי עוד שלוש שנים עד שאהיה זכאי לשחרור על תנאי והשאיפות הכי גדולות שלי הן להשתחרר מכמה שיותר התקשרות ככל האפשר, להכיר את המוח שלי ואיך זה עובד, ולהגשים בודהיצ'יטה.

הכנות של בו תעזור לו בדרך. הכרת העצמי היא ההתחלה. כל מחשבה שמובילה לפעולה אפשרית היא או עוזרת לי ללכת בדרכי הרוחנית, עוזרת לי להיות אדם שיכול לעזור לאחרים ולהישאר מחוץ לכלא, או לוכדת אותי בתוך התקשרות ומסדר את עצמי לחזור לכלא. זה בעצם די פשוט. כשאני יוצא, אני רוצה לפגוש את א למה, לקבל לימוד ולהמשיך בהשכלתי בקולג' בייעוץ, אבל אני יודע שהחיים הם בלתי מוגדרים. כפי שנאמר במפגש השאלות והתשובות, המוות הוא הדבר היחיד שאנו "חייבים" לעשות שהוא חובה. כל עוד יש לנו שאלות, ננסה למצוא את התשובות.